בשירת 'לכה דודי לקראת כלה' ובדמעות ליוו החברים ובני המשפחה את איש העסקים והחסד מוטי זיסר ז"ל למנוחת עולמים ביום שישי האחרון בבית העלמין בקריית שאול.
מוטי זיסר גדל בבני ברק להורים ניצולי שואה, למד בישיבת נתיב מאיר ושירת בצה"ל כקצין שריון במסגרת ישיבת ההסדר כרם ביבנה. בשנת תש"מ הקים את חברת 'כוכב השומרון' שיזמה את הקמת העיר עמנואל בשומרון ובנתה את בתיה הראשונים. בתשנ"ט רכש את השליטה בחברת 'אלביט הדמיה', ומאז נחשב לאחד מאנשי העסקים הבולטים בארץ.
לא תמיד ההצלחה האירה לו פנים והוא נאלץ להתמודד גם עם נפילות בעסקים. לפני כשלוש שנים מונו כונסי נכסים לשתיים מהחברות שבבעלותו עקב חובות של מיליארדי שקלים, וכך הועבר לכינוס נכסים גם ביתו הפרטי והמפואר של זיסר בפתח תקווה. בריאיון לגלי צה"ל השבוע סיפרה אלמנתו, ד"ר ברכה זיסר, שהוא מצא את עצמו במקום שלא ציפה לו, אבל המצב לא שבר אותו. "הוא היה מאוד אופטימי והיה לו חשוב המעשים הטובים שהוא עשה. ממש לא היה אכפת לי שיצאנו מהבית הגדול הזה. עשינו את זה בשמחה, עברנו למקום צנוע יותר שמתאים לנו".
להבין את החולה מניסיון אישי
זיסר ואשתו תרמו מיליוני שקלים למפעלי צדקה, רווחה וחינוך בארץ ובעולם. באמצעות 'קרן ברכה ומוטי זיסר' שהקימו, הוא יזם את הקמת בנק מח העצם של 'עזר מציון', שבזכותו ניצלו עד כה חייהם של יותר מ‑1,250 חולים בארץ ובעולם. מפעל חייהם כולל גם את הקמת בית 'אורנית' - המסייע לאלפי חולים ובני משפחותיהם מדי שנה.
הפעם הראשונה שפגש הרב חנניה צ'ולק, יו"ר 'עזר מציון', את מוטי זיסר הייתה בעיצומה של בניית ההוסטל 'אורנית' לפני כ‑18 שנה. "התחלתי להסביר לו מה זה ילד חולה סרטן, אבל הוא מיד ענה לי: עברתי את זה עכשיו, לא צריך להסביר לי. אני צריך להביא קורבן תודה לקב"ה והקורבן תודה יהיה שעכשיו אעזור לאחרים", מספר הרב צ'ולק. "זה אדם שראה את החולים לנגד עיניו, בפרט שהוא חלה וידע מה זה. זאת הייתה תחילת דרך של שותפות. אחר כך מינינו את אשתו ברכה לנהל את המקום, כמו גם את כל הנושא של בנק מח העצם. הוא ידע מה החשיבות של הדבר הזה וידע איפה להשקיע את המניות שלו. הוא היה שותף אמיתי במסירות אין קץ והכול עומד לזכותו".
הרב צ'ולק מספר על המעוף שהיה לזיסר וגם על מסירות הנפש הגדולה בימיו האחרונים. "כל הדיבורים שלנו היו איך עוזרים לחולים, השיחות שלנו תמיד היו מה הלאה, מה עושים עוד. הוא קישר אותנו להמון אנשים שהיו לו קשרים מסחריים איתם. בדינר האחרון שעשינו בארצות הברית, מוטי נסע לשם במסירות נפש עם בלון חמצן צמוד, כיבדו אותו והוא בירך ברכת הגומל, וכולם חשבו שהוא כבר אחרי הכול. היה מאוד מרגש. המסר שצריכים לקחת ממנו הוא שאנחנו צריכים לנצל את החיים שבורא עולם נתן לנו, לא רק לעצמנו, אלא גם לאחרים".
גם בתורה יש לזיסר זכויות, במיוחד בנושא הדף היומי. "מתי מעט זכו שמאות ואלפי מאמרי חז"ל, התנאים והאמוראים, יילמדו בכל קהילות ישראל בזכותם, מוטי היה בין אלה", מעיד הרב חיים דוד קובלסקי, מייסד וראש ארגון 'מאורות הדף היומי'. "שלושים אלף איש שלומדים דף יומי בכל יום בזכות המיתוג החשוב והיוקרתי של הדף היומי, שזה לא חוג תלמוד, אלא שזה חלק אינטגרלי של בית כנסת, כמו שלוש תפילות ביום. דבר שלא היה קיים ברוב בתי הכנסת בארץ".
זיסר ייסד את השיעור הראשון לזכר אביו בבית הכנסת סוכטשוב בבני ברק. משם עלה הרעיון להוציא את גיליון 'מאורות הדף היומי', להקים בית מדרש למגידי שיעורים ולפתוח שיעורי דף יומי בכל מקום. "הוא היה שותף בתמיכה, ברעיון ובכל דבר שעשינו. זכיתי ללמוד איתו כל שבוע. היינו משוחחים והייתי מספר לו על ההתפתחויות, תמיד אהבתי לקבל ממנו כיוון מה הוא חושב כדי לבנות את זה נכון", מוסיף הרב קובלסקי. "הייתה לנו ידידות שאי אפשר לתאר, הייתה לו קרבה גדולה לבית הכנסת סוכטשוב בו אני מכהן כרב. אבא שלו היה בין המקימים, הבר מצווה שלו הייתה אצלנו בבית הכנסת ותמיד היה מספר בגעגועים על העץ בחצר בית הכנסת, שמתחתיו חגג בר מצווה. מוטי היה איש עם המון יכולות בכל תחום, כמו בעסקים, כך גם בעסקים רוחניים; הוא ידע איך להשקיע נכון את הזמן ואת הכסף שלו".
לפני כ‑18 שנה התמודד מוטי עם מחלת הסרטן והחלים ממנה, אך לאחרונה חלה שוב, עד שבשבוע שעבר הסרטן הכריע אותו.