באופן די צפוי הכריע אתמול (רביעי) הקבינט הביטחוני בעד ההסכם עם טורקיה.
שבעה שרים, ביניהם ראש הממשלה, תמכו בו ושלושה התנגדו. מחוץ למשרד ראש הממשלה הפגינו בני משפחות שאול ומנגיסטו. משפחת גולדין הבינה כנראה כבר ביום שלישי במפגש שקיימה עם ראש הממשלה שההסכם גמור וחתום.
ההישג: הגנה על הלוחמים מפני תביעות
ביום שלישי השבוע חתם מנכ"ל משרד החוץ דורי גולד על ההסכם עם טורקיה בירושלים, בעוד מקבילו הטורקי חתם על ההסכם באנקרה. האקט המוזר הזה לכשעצמו, אומר לנו גורם מדיני בכיר, "מעיד יותר מכל דבר אחר על העובדה שמדובר בנרמול יחסים בלבד ולא מעבר לכך. אפשר להגדיר זאת בתור שלום קר".
נתניהו הסביר את השגת ההסכם דווקא בעת הזאת ואמר: "אנחנו צריכים להוסיף מוקדי יציבות. אנחנו עושים זאת עם המדינות הקרובות, אנחנו עושים זאת עם יוון וקפריסין, אנחנו עושים זאת עם רוסיה ואנחנו עושים זאת גם עם טורקיה. ישראל וטורקיה הן שתי מעצמות גדולות באזור, והנתק בינינו לא הועיל לאינטרסים שלנו ולא אפשר לנו לשתף פעולה בנושאים החשובים לשתי המדינות".
הוא ציין כי ההסכם מעניק הגנה למפקדי ולוחמי צה"ל מתביעות, גם אלו שכבר הוגשו וגם אלו שתבואנה בעתיד. "כל זה יבוטל וההסכם יבטיח שהחיילים והלוחמים שלנו לא יהיו חשופים לתביעות מצד טורקיה. יועבר חוק שיבטל את כל ההליכים הללו".
נתניהו גם התייחס לביקורות על השגת ההסכם ואמר: "אני לא מנהל את המדינה לפי ציוצים או כותרות. אני עושה מה שאני מאמין שטוב למדינת ישראל, לכלכלתה ולאינטרסים החיוניים שלה. אני יכול לעמוד בביקורת. אני משוכנע שההסכם הזה חשוב. הוא לא חף מביקורת, אבל הוא חשוב אסטרטגית למדינת ישראל. זה לא אומר שאני נכנס לירח דבש. אני לא מייפה את המצב, אבל האינטרסים שלנו מקודמים על ידי ההסכם הזה".
ההסכם כולל התחייבות למינוי שגרירים מטעם שתי המדינות. ההישגים המרכזיים בו הם הסמכת טורקיה לחוקק חוק שימחק כל תביעה נגד אנשי כוחות הביטחון שהשתתפו בהשתלטות על ספינת המרמרה, וכן המשך הסגר הימי על הרצועה. עם זאת, פרט להתנצלות שכבר נתן נתניהו, ישראל תעביר 21 מיליון דולרים פיצוי למשפחות הפורעים שנפצעו או נהרגו על סיפון המרמרה בעודם תוקפים את חיילי צה"ל, וכן תאפשר לטורקים להעביר ציוד לעזה דרך נמל אשדוד. טורקיה גם תקבל אישור לבניית פרויקטים בעזה, ביניהם בית חולים, תחנות כוח ומתקן להתפלת מים.
בנט: להחזיר את גופות החיילים
ההסכם גרר אחריו ביקורת, והראשונים למתוח אותה היו שרי הבית היהודי החברים בקבינט, נפתלי בנט ואיילת שקד. שניהם העדיפו שלא להגיב בנושא השבוע, אך בנט אמר בהודעה שהוציא כי "פיוס עם טורקיה הוא חשוב לעת הזאת, אך יחד עם זאת תשלום פיצויים למחוללי פעולת טרור הוא תקדים מסוכן שמדינת ישראל תתחרט עליו בעתיד". הוא גם קרא לדאוג לכך שיוחזרו גופות החיילים אורון שאול והדר גולדין הי"ד.
מי שהסכים לשוחח עם 'בשבע' מטעם המפלגה הוא השר אורי אריאל, שפנה לראש הממשלה בדרישה שהנושא יועבר לדיון בממשלה ולא בקבינט. אריאל מתח ביקורת על ההתנהלות בקבלת ההחלטות על ההסכם: "שרי הממשלה כולם נושאים באחריות בלי שנשאלו לדעתם, בלי שניתנה להם הזדמנות להגיד את דעתם, לשכנע ולהשתכנע. אני חושב שכל העניין הוא לא תקין לגמרי. גם המציאות שבה חותמים ורק אחר כך מביאים לקבינט, וגם שדנים בקבינט ולא בממשלה. שניהם ראויים לתיקון".
גם השר אביגדור ליברמן רמז כי יתנגד להסכם, ואכן הצביע כך בסופו של דבר. השרים גלעד ארדן ומשה כחלון הבהירו כי יבחנו אותו לעומק בטרם יצביעו עליו, ותמכו. גם השר זאב אלקין, המשמש כמשקיף בקבינט, אמר כי לו היה יכול להצביע – אפשר היה למנות אותו בין התומכים.
בסביבתו של ראש הממשלה דחו השבוע את הטענות שהשרים לא היו מודעים להסכם, ואף ציינו כי בשבועות האחרונים הם עודכנו בפרטים.
"התעלמות מההשלכות הביטחוניות"
ניסיון נוסף לעצור את ההסכם נעשה על ידי ארגון 'שורת הדין', המייצג קורבנות טרור בבתי משפט בארץ ובעולם. הארגון עתר לבג"ץ בשם משפחות השכולות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרי הקבינט בגין ההסכם עם טורקיה, שמאפשר לחמאס להמשיך ולפעול משטח המדינה. בעתירה נטען כי ההסכם מאפשר לחמאס לשמר מטה רשמי שלו בשטח טורקיה, ומונע את גירוש מנהיגי החמאס מאדמתה ומיצוי הדין עמם.
"ההסכם מחמיץ לחלוטין את ההזדמנות שנתגלגלה לישראל עתה להגביל במעט את פעילות הטרור הרצחנית אשר מתוכננת ומונהגת מאדמת טורקיה, ולעשות צדק עם קורבנות הטרור. ההסכם מתעלם מדבר ההשלכות הביטחוניות, ההרתעתיות והאנושיות של כל אלו, באופן בלתי סביר ובלתי מתקבל על הדעת", לשון העתירה.
בין העותרים נמצאות גם דבורה גונן, אמו של דני הי"ד שנרצח בפיגוע לפני כשנה, ורותי חסנו, אלמנתו של אברהם אשר חסנו הי"ד שנרצח בפיגוע באוקטובר שעבר.