עתניאל יקרה שלנו

למרות שאין בי כוח אני מרגיש חובה להיפרד משר וגדול שנפל בישראל, שכננו היקר והאהוב מיכאל (מיכי) מרק.

אני מוצא את עצמי מוחק וכותב ולא יודע מה להגיד כי מיכי שנא זיופים וחצאי אמיתות, הוא סלד מסופרלטיבים שלא במקומם, ובנוסף לכך הוא היה אדם שכולו סוד, למרות שהיה מנהל גדול ומוכשר, למרות שבנה בניינים והקים מוסדות והכל בזריזות שאין לה מידה, אף על פי כן רוב אישיותו הייתה שקטה וסודית.

הוא חלם כל ימיו להידמות לסבו המקובל, הרב מרק, הוא חלם וכסף בכל שנות הניהול והפעילות הציבורית שלו על הרגע שבו הוא יוכל להתפנות מכל עיסוקיו , להתבודד עם סטנדר וללמוד תורה נגלה ונסתר.

ואכן זכה להגשים את חלומו לפני כמה שנים לאחר שסיים פרוייקטים רבים צמצם את פעילותו למינימום. וקבע את מקומו בבית המדרש בעתניאל ושקד בצורה מעוררת השראה. הוא ניהל סדר יום קפדני של לימודים ושיעורים שונים בחלקי התורה השונים, במקביל לפעילות ציבורית ועשיית חסד.

האמת שמיכאל (מיכי) נדמה בעיני תמיד לגיבור וכל יכול, ששום כדור לא יכול לפגוע בו וודאי שלא לקחת אותו, ולכן הזעזוע כה גדול. אבל האמת שזה אכן כך, מעשיו ותורתו טבועים בחותם של נצח. החל מהמבנה הגדול והמאיר שבנה לישיבת עתניאל מתוך רצון שאיר וישפיע על כל הסביבה, המבנה החדש של מועצה אזורית הר חברון, שהעביר אותה מקראוונים למבנה מודרני ומרשים.

הישיבה התיכונית שהקים שהוציאה ועוד תוציא פירות מפוארים, וגולת הכותרת בית ועד הר חברון כפי שהתעקש לקרוא לה, הלא היא ישיבת ההסדר בעתניאל שהאמין בכל ליבו בתורתה ובבשורה שהיא יכולה להביא לגאולת התורה ולעם ישראל כולו, ימשיכו ויאירו ויזהירו כזוהר הרקיע. תהא נשמתך בצרור החיים

עתניאל יקרה שלנו,

כאז כן עתה שלושת אלפי שנה חלפו, אבל הסיפור נשאר אותו דבר. גם אז אפילו כלב בן יפונה הגיבור ש"רוח אחרת היתה עימו" מי שלא נפל בפחדם של המרגלים, ומי שלא חשש להוריש את ילידי הענק שבחברון, הגיע לקריית ספר הלא היא דביר הלא היא עתניאל של ימינו, ולא הצליח ללכדה לא במובן הפיזי ולא במובן הרוחני.

כפי שחז"ל דורשים שקריית ספר הם 3000 ההלכות שנשכחו בימי האבל על משה רבנו שלא ידעו כיצד להחזירם. קריה מתפרש כחומות שהקיפו את הספר, והוא הבטיח למי "שיכה את קריית ספר ולכדה ונתתי לו את עכסה ביתי לאישה" ואז מגיע עתניאל בן קנז ובכח פלפולו מחזיר את ההלכות ולוכד את העיר וזוכה בעכסה ביתו של כלב.

הגמרא אומרת שעתניאל הוא יעבץ שהגדיל תורה וממנו יצאה הסנהדרין.

כל מי שמסתכל רואה שהמקומות בארץ ישראל שמרו על סגולתם ויעודם. שבט דן ושמשון הגיבור עם בירורי הפלישתים בגוש דן, ירושלים נותרה ירושלים, צפת נשארה צפת וחברון נשארה חברון. וכנראה שגם קרית ספר נשארה קרית ספר אך שונה שמה לעתניאל על שם אותה דמות מפתח של גדול הדור בתורה, בתפילה ובמלחמה.

אנחנו זועקים בתפילה לה' יתברך שיזכנו ללכוד כבר את העיר הן במובן הרוחני והן במובן הפיזי, ושמחברון תשוב ותתעורר מלכות דוד והקמת הסנהדרין במהרה בימינו