"אירופה עוינת? ישראל חוזרת לאפריקה"

אריה עודד ששימש כשגריר ישראל במספר מדינות באפריקה טוען: העוינות האירופית וצמיחת הכלכלה האפריקאית מחזירה אותנו לשם.

שמעון כהן - ערוץ 7 , כ"ח בסיון תשע"ו

נתניהו ורעייתו שרה יוצאים לביקור באפריקה
נתניהו ורעייתו שרה יוצאים לביקור באפריקה
צילום: קובי גדעון, לע"מ

בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחס שגרירנו בעבר בשורת מדינות באפריקה, ד"ר אריה עודד, לביקורו ההיסטורי של ראש הממשלה בארבע ממדינות אפריקה, ביקור המתרחש לאחר עשרות שנים בהן לא ביקר ראש ממשלה ישראלי באפריקה.

ד"ר עודד שהיה שגריר ישראל בסואזילנד ובקניה ושגריר לא תושב בלסוטו, זמביה, מאוריציוס ואיי סיישל - מסביר כי לישראל חשוב לקדם בתקופה זו את היחסים הבילטראליים מול ארצות אפריקה

לדבריו, בעוד היחסים הדו צדדיים מול רבות מהמדינות נחשבים יחסים סבירים וטובים – לישראל יחסים עם ארבעים מדינות באפריקה מדרום לסהרה - הרי שביחסים הרב צדדיים עם ארגונים גדולים של מדינות אפריקה, שם האפריקאים עדיין מצביעים נגדנו בעקבות עמדת ההתאחדות האפריקאית ששם קיימת השפעה ערבית חזקה.

"אחת המטרות של הביקור היא לשנות את המצב, שלא יצביעו אוטומאטית נגדנו", אומר ד"ר עודד ומציין כי החשיבות של מהלך זה גוברת בעיקר בתקופה זו בה אפריקה נמצאת בצמיחה כלכלית מהמהירות בעולם, והשאיפה היא "שלפחות יימנעו בהצבעות", כלשונו.

באשר לאינטרס האפריקאי ביחסים טובים והדוקים יותר עם ישראל, אומר ד"ר עודד כי "באחרונה, בגלל האיסלאם הקיצוני, מספר מדינות באפריקה ביקשו מאיתנו סיוע במודיעין ומאבק בטרור.

"ישראל נתנה להם", הוא אומר ומזכיר את המאבק הניגרי נגד הבוקוחארם והמאבק הסומלי נגד השבאב שמתקיף ללא הרף ומביא להרג רב שם, ואלו רק שתי דוגמאות מהמתרחש ביבשת השחורה. במציאות שכזו "יש רצון גם מצידם להיעזר בנו".

כאמור, גם הצמיחה הכלכלית משפיעה "צמיחת הכלכלה באפריקה היא המהירה ביותר בעולם – צמיחה של חמישה אחוז, מה שלא קורה בכל מקום בעולם. אנחנו רוצים לנצל את הצמיחה הזו לאור היחסים המתוחים עם המדינות האירופיות".

על ההיסטוריה של יחסי ישראל אפריקה הוא מזכיר: "היו תהפוכות ביחסים שלנו עם אפריקה. בשנות השישים בכל מדינה אפריקאנית שקיבלה עצמאות היינו מהראשונים שפתחו שם נציגויות.

"היו לנו 33 נציגויות בשנות השישים, עשרות מומחים יצאו לאפריקה לתחומי החקלאות. כך עד מלחמת ששת הימים. לאחר המלחמה התחילה התדרדרות שב-73 הגיעה עד כדי ניתוק כמעט של כל המדינות".

"באוגנדה הייתה לנו פעילות צבאית ואזרחית נרחבת. עשרות אנשי עסקים בנו את המבנים הגדולים והמפוארים ביותר שם. הייתה לנו אכזבה רבה אחרי הניתוק.

"נוצרה אדישות במשרד החוץ ובקהל הרחב. אמרו שלא ניתן לסמוך על המדינות האפריקאניות ולא יצרו איתם קשר. גם באוניברסיטה לא למדו לימודי אפריקה".

לעומת זאת, כעת, "עם ההתדרדרות ביחסים עם האירופים והרצון לחבור לצמחיה הכלכלית באפריקה אנחנו חוזרים", הוא אומר ומציין כי "מאז 82' החלה חזרה של ישראל לאפריקה, וכיום יש לנו יחסים דיפלומטיים עם 40 מדינות באפריקה.

"אנחנו עוזרים להם בהכשרת כוח אדם. הם באים ללמוד כאן ומקבלים הכשרה, אבל בשטח הרב צדדי עדיין האפריקאים מצביעים נגדנו, וזה אחד הדברים החשובים בביקור הנוכחי".