חיים שרייבר, מחנך כיתה ד' ורב בבית החינוך דביר שבעתניאל, כתב בימים האחרונים מכתב שהפך להיות ויראלי ברשת, שבו הוא משתף את תחושותיו כרב ומחנך שנאלץ לחוות עם תלמידיו הצעירים כל כך הרבה פיגועים קשים בשנה אחת.
"בוקר, כיתה, מבוכה שוב להיכנס, שוב לעמוד מול כולם, שוב לחפש את המילים, שוב להתחיל לספר את העובדות ולהתמודד עם הפחד וההדחקה בעיניים שלהם. כמה פעמים אפשר לשוחח עם תלמידים על שכול בשנה אחת. מה כבר אפשר לומר שלא אמרתי, לאף אחד אין כוח לדבר, לא למורים, לא לתלמידים מאיפה שואבים את הכוח. אני מביט בהם ורואה את ההגנות ואת האדישות המשוכה על פניהם ויודע שבעוד שבועיים שלושה כל הקליפה הזו תתמסמס והפוסט טראומה תפציע".
במכתב כותב המחנך על הקושי לעבור כל פעם פיגוע מחדש, "רק כעת איכשהו החלמנו מהאירוע הקודם, סגרנו אותו עם סיום השנה, וכבר כל הפצעים נפתחים ומדממים. אברהם חסנו ה' יקום דמו ניקה במסירות את בית הספר שלנו. דפנה מאיר ה' יקום דמה, אמא לבנות בבית הספר. רבקה פרץ זכרה לברכה, מורה בבית הספר שנהרגה לפני כחודשיים. ועכשיו מיכי מרק ה' יקום דמו, אבא לשתי בנות וסבא לנכד בבית הספר. סיימנו שנת לימודים בשבוע שעבר, נשמנו לרווחה, סוף סוף כלתה לה השנה וקללותיה, והנה עוד לא החל החופש וקללה רודפת את מנוחתנו".
הרב שרייבר קורא להרבות בתפילות, "מה ריבונו של עולם מבקש מאיתנו בעת הזאת, הוספנו והרבנו חסד ועין טובה, הוספנו תורה ותפילה, זעקה ותחינה, צדקה ופדיון נפש. במה נבקש להפוך את כיסא דין לרחמים עומדים ודוממים. ואני אומר לתלמידים לא באנו להר חברון כי זול פה, או כי השכנים נחמדים, או בגלל איכות החיים. באנו לכאן כדי לקיים את דבר ה', לרשת את הארץ שלא נניחנה ביד זרים זולתנו מן האומות".
בראיון לערוץ 7, הוא קורא לציבור להרבות באחדות, "אני מעז לומר למורי ורבותי בכל הארץ, אנו זקוקים להרגיש שיש ציבור מאחורינו. אנחנו מבקשים קצת התפרטות של התפילה על קהילות הקודש בהר חברון בכלל ובעתניאל בפרט. אני מרגיש שיש מקום לריבוי של שותפות ולחזור לאותה אחדות שהרגשנו לפני כשנתיים בשובו אחים. ואני כבר מקבל ברוך ה' הרבה תגובות מכל הארץ מהגולן, מנתניה ומכל המקומות תגובות מרגשות ואני מקווה שחלק מהתיקון יהיה תיקון רוחני של ריבוי תורה וחסד לא רק מהמקום שלנו אלא של כלל ישראל. הצרה שלנו בעתניאל היא צרה של כלל עם ישראל".