נושא ההסתה ברשתות החברתיות עלה השבוע לכותרות בעקבות הפיגועים שאירעו בסוף השבוע שעבר, ולאחר שהשר ארדן הפנה אצבע מאשימה כלפי פייסבוק.
בעיית ההסתה באינטרנט היא אמיתית וטעונה טיפול, אבל לא כדאי להפוך אותה לגולת הכותרת של המאבק בטרור.
הבעיה אמיתית, כי השימוש המתוחכם באינטרנט שעושים ארגונים ג'יהאדיסטים כמו דאע"ש, הוכח כתורם להקצנה עצמית וכזרז למעשי זוועה. גם הרוצחים מחוליית שרונה הזכירו בחקירתם את ההשראה שקיבלו מהרשת. אבל אין הרבה טעם להתמקד בעניין, אלא אם על מנת לעקר את הרשתות החברתיות אנו מוכנים ללכת עד הסוף בשיטת סין ורוסיה. במדינות המערב, כאשר ניסו לרסן את השימוש בפייסבוק ובטוויטר, הג'יהאדיסטים הלכו לטלגרם.
גם אם כל פוסט מסית יוסר מהפייסבוק תוך שעות, הם יספיקו לשמור ולהפיץ אותו מחדש בדפים חדשים ובהפניות מתוחכמות. ישראל גם אינה בליגה של הבולשת הפדראלית האמריקנית, שאפילו היא התקשתה להיאבק בחברת אפל על מנת לנבור באייפון של המפגע מסן ברנדינו. קשה לצפות ממי שאינו מצליח להתמודד עם חנין זועבי שיצליח להכריע את מרק צוקרברג.
מעבר לזה, בני דודנו אינם חוה התמימה שאכלה מעץ הדעת רק בגלל ההסתה של הנחש. הרוצחים לא המתינו להסתה ורק אז חידדו את סכיניהם והטבילו אותן ברעל עכברים. מי שמתרשם מההילה המוענקת לרוצח השאהיד בפייסבוק, כבר בשל להסתה. השאלה היא האם אנחנו מוכנים להיאבק בעוצמה ובנחישות במסיתים העיקריים - במוקטעה ברמאללה או במסגדים, כולל אל-אקצה? או ששוב נעלה את התיאום הביטחוני על ראש שמחתנו ונימנע מהענקת גט סופי למי שמכונה "פרטנר לשלום"?
ההסתה אמנם קיימת, אבל בכל תקופה שהטרור מתגבר אנחנו בורחים אל ההסתה בתרגיל של הדחקת המציאות, כאילו די בגירוש המסיתים כדי שהערבים הטובים והשלווים ישלימו איתנו. הם שללו את קיומנו לפני שקמו רשתות חברתיות, ויתמידו בכך כל עוד הם מאמינים בסיכוי לגרש אותנו. לכן גם תנועת העבודה ההיסטורית וגם אנשי קיר הברזל הבינו שהתגובה היעילה ביותר מול משאלות הלב של הערבים היא חיזוק הנוכחות היהודית לאחר כל פיגוע. זו אינה ענישה כפי שמלינים המבקרים, אלא טיפול פסיכולוגי.
כמובן, ארבעים ושניים בתים בקריית ארבע הם בגדר בדיחה, וזו גם הבטחה שלא באה לעולם. אם אי אפשר לאכלס בחברון בית קיים בבעלות יהודית מלאה, לאיזה אפקט אפשר לצפות מארבעים ושניים בתים שאינם קיימים אפילו על הנייר? כמה זמן יעבור עד שוועדות התכנון למיניהן ייתנו את האישור הסופי להקמתם? כמה מקלות בגלגלים יתקעו אנשי המנהל האזרחי? האם אנשי עמותות השמאל, שזוכים למימון אירופי בדיוק בשביל לעצור פרויקטים כאלה, יישבו בחיבוק ידיים? הרתעה חייבת להיות מיידית - לא הריסת בית ביולי לאחר פיגוע בדצמבר. ליד העיירה בני נעים היה צריך להקים מיד יישוב יהודי, גם תוך שימוש במבנים ארעיים.
אין הרבה טעם בהקמת שכונה יהודית חדשה, כאשר גזירת ההרס והפינוי מרחפת על ראש יישובים יהודיים או שכונות בתוכם. לצורך כך יש להעביר את חוק ההסדרה, אשר משווה מבחינה משפטית את הסטטוס של בנייה ביהודה ושומרון לסטטוס של בנייה בתוך הקו הירוק. אם זה לא ייעשה, אנשי שמאל כמו שאול אריאלי ימשיכו להסית נגד הבנייה ביישובים, וכאשר יצליחו לבלום בנייה יהודית יצווחו בתרועות ניצחון שמפעל ההתנחלות הוא כישלון.
כחלון מאותת ימינה
ההודעה על בניית בתים בבית צפאפא נועדה "לאזן" את ההכרזה על בניית בתים במרכז מעלה אדומים ובשכונות היהודיות בירושלים, ובכך להדוף ביקורת בינלאומית. זה לא יעזור, והביקורת כבר מגיעה - למשל מכיוון באן קי מון, שבמקום לשבת בשקט עד לפרישתו הקרובה מתפקיד מזכ"ל האו"ם, הביע את מורת רוחו שכללה גם ביקורת על שרי הממשלה.
ההחלטה גררה תגובות נגד מימין, גם מתוך הממשלה. נפתלי בנט, כצפוי, יצא נגד ההחלטה והזהיר מיצירת רצף ערבי. גם ניר ברקת, שרואה עצמו מועמד לרשת את נתניהו, הצטרף לביקורת. אבל ההפתעה הגיעה דווקא מכיוונו של שר האוצר משה כחלון, שביקר את ההקפאה בירושלים וגם קרא לבנייה מסיבית ביו"ש: "חשוב להבהיר לרוצחים - עתיד ההתיישבות ביהודה ושומרון ייקבע במשא ומתן ולא באלימות. דווקא עכשיו חשוב להבהיר לצד השני באופן חד וברור - הטרור לא יעקור. ואסור לנו להסתפק רק במילים. אין לנו ברירה אחרת אלא לבנות עכשיו ולבנות הרבה".
עד עתה העדיף השר כחלון להצטייר כסמן השמאלי והשפוי של הממשלה, והנה הוא מוציא הכרזה בפני סיעתו שמזכירה את הימים שבהם עמד לצדו של עוזי לנדאו במאבק נגד אריאל שרון ותוכנית העקירה. אולי מדובר בכחלון המקורי והאמיתי, שחזר לכור מחצבתו. הייתי מעדיף להיווכח שהסיבה הזאת נכונה, ולא הפרשנות הבאה שאציע.
מפלגת 'כולנו' הציגה את עצמה לבוחר כמפלגה משכנת, ואת משה כחלון כמי שאמור להוזיל את מחירי הדיור, כפי שהוזיל את התעריפים הסלולריים. כרגע זה לא קורה - וזה בלשון המעטה - בעיקר משום שלמשקיעים לא נותרו אפיקי השקעה סולידיים, והם פונים בהמוניהם לנדל"ן. אבל כפי שגם כחלון הזכיר, גם הקפאת הבנייה בירושלים ובערי יו"ש תורמת משמעותית להעלאת יוקר הדיור. לכן ביטול ההקפאה נחוץ לכחלון כדי לפרוע את השטר לבוחר.
כחלון גם חייב להתחשב בסקרים הבלתי מחמיאים ל'כולנו'. נעשה צפוף במשבצת הפוליטית שבין הליכוד ל'יש עתיד'. זו הסכנה הרובצת בפני מפלגה אופנתית: היא תמיד תהיה חשופה מול מתחרה חדש. 'כולנו' בסכנה שתהפוך למותג בלוי כמו נוקיה. בסקרים כחלון מדדה אחרי מפלגת "פסק הזמן" של גדעון סער ומשה יעלון, או יותר גרוע - נבלע לתוכה כאחד מקברניטיה.
אולי נפל לכחלון האסימון שהמשבצת המתאימה לו משלבת את הלאומי עם החברתי. המשבצת הזאת בינתיים פנויה, והיא יכולה גם לפלס לכחלון דרך חזרה לליכוד. אם עמיר פרץ מסוגל לחזור לעבודה פעמיים, כחלון יכול לחזור לליכוד בגדול. אבל כדי לזכות במשבצת הלאומית, כחלון לא יוכל להסתפק באמירה אחת נגד ההקפאה, ועליו לעמוד במבחן קריטי נוסף: ריכוך ההתנגדות של מפלגתו לשינויים במערכת המשפט.