מאת הרב אליעזר מלמד
המצווה שבשירות הצבאי * חשיבות הזהירות היתירה במצוות בזמן השירות * הרב גורן מורה לסרב פקודה * שאול מופז והצניעות בצבא * מי דואג לחיילים ומי לערבים
ערך השירות בצבא
אין לשער את גודל מעלת המצווה לשרת בצבא ישראל, שכלולות בה שתי מצוות שכל אחת מהן שקולה כנגד כל שאר המצוות.
המצווה הראשונה היא הצלת ישראל מיד אויביהם. כידוע, אפילו על הצלת נפש אחת מישראל מחללים שבת, ופיקוח נפש דוחה את כל המצוות, וכל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם מלא. על אחת כמה וכמה מי שמשרת בצבא ומשתתף בהצלת כלל ישראל, שהוא מציל עולם מלא.
השנייה, שמירת ארץ ישראל שתהיה ביד ישראל, וכפי שנאמר (במדבר לג, נג) "והורשתם את הארץ וישבתם בה". "והורשתם" פירושו כיבוש הארץ, שתהיה בידינו ולא ביד אומה אחרת, והיישוב הוא להפריח את שממותיה. ואמרו חז"ל (ספרי ראה נ"ג) שמצוות יישוב הארץ שקולה כנגד כל המצוות.
בימים אלו מתגייסים לצה"ל בני מחזור הקיץ, ובתוכם גם תלמידינו חיילי ישיבות ההסדר. הננו תפילה לפני אבינו שבשמיים שיברך את כולם, ויכרית את שונאינו תחתיהם, יעטרם בכתר ישועה ובעטרת ניצחון, ויחזרו כולם לביתם ולתלמוד תורתם לשלום, ויזכו להקים בתים טובים, ויראו בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות.
הקלות בהלכה בזמן השירות
שאלה: כידוע השירות ביחידות הקרביות קשה, ולחייל דתי עלולים להיות גם קשיים חברתיים. האם מפני כך רשאי המשרת בצבא לנטות לקולא בענייני הלכה?
תשובה: להפך, דווקא בצבא יש להיזהר שלא לנטות לקולא. וכפי שציוותה התורה (דברים כג, י): "כי תצא מחנה על אויביך ונשמרת מכל דבר רע". כלומר דווקא בצבא צריכים להיזהר יותר. כשהאדם יוצא מסביבתו הטבעית, הסייגים הרגילים שהציב לעצמו נעלמים ויש יותר חשש שייכשל, ולכן דווקא בצבא יש צורך להציב סייגים גדולים יותר. כמובן שבעת שהחייל עוסק בפעילות בטחונית, כל מה שקשור לפיקוח נפש וניצחון על האויב דוחה שבת ושאר מצוות. אבל בשאר הזמנים, וכמובן בעת שעוסקים באימונים, ראוי להקפיד ולדבוק ביתר שאת בשמירת התורה והמצוות.
בנוסף לכך, דווקא החיילים המשרתים בצבא זקוקים ליותר סייעתא דשמיא, וראוי שיהדרו יותר במצוות (ע' רש"י שם). מבחינה מסוימת תקופת השירות בצבא דומה לחודש אלול ועשרת ימי תשובה. וכמו שבימי הדין ראוי לאדם לדקדק במעשיו כדי שיזכה בדין, כך גם ראוי לחיילים. אמנם עצם הנכונות של חיילי ישראל למסור את נפשם על הגנת העם והארץ יש בה זכות גדולה, אולם ככל שידקדקו החיילים יותר במצוות כך נזכה יותר לסייעתא דשמיא, ונזכה לא רק לנצח את אויבינו, אלא גם לדעת כיצד לנהוג בחבלי הארץ המקודשים שיפלו בחלקנו.
חשיבות הצניעות בצבא
במיוחד בענייני צניעות וטהרת הלשון צריכים להקפיד יותר בצבא, שנאמר (דברים כג, טו): "והיה מחנך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך". ובאר הרמב"ן, שצריכה היתה התורה להזהיר על כך במיוחד במחנה, מפני שידוע כי במחנות החיילים נוטים יותר לפריצות וניבול פה. החיילים, שנמצאים בלחץ נפשי של אימונים קשים וסכנות, רוצים כנראה להשתחרר מהלחץ, והדרך הקלה לכך היא על ידי קלות ראש, ניבול פה ועיסוק בענייני עריות. לכן מזהירה אותנו התורה שמחנה ישראל צריך להיות קדוש וטהור. אין צורך להשתחרר מהלחץ, אלא צריך לתת לו משמעות מקודשת, שהוא כולו למען מצוות יישוב הארץ והגנת ישראל.
שאול מופז ושירות הבנות
למרבה הצער, הרמטכ"ל היוצא, שאול מופז, דרדר מאוד את הצבא בתחום זה. בתקופתו נכנסו חיילות לחלק מהיחידות הקרביות. הוא יכול להציג עצמו כמי שנאלץ לבצע מדיניות זו עקב החלטת בית המשפט העליון (שבטחון המדינה ומסורת ישראל אינם בראש מעייניו), אבל הוא בחר להתגאות במהלך זה. פעמים רבות בנאומיו, במקום לדבר על הסכנות הנשקפות לישראל מאויביה מסביב, ובמקום לחזק את רוחם של החיילים שנכונים לחרף את נפשם למען עם ישראל, בחר להבליט את ההישג האישי של הבנות שהצליחו להשתלב ביחידות הגברים.
כשנציגי ראשי ישיבות ההסדר בקשו להיפגש עמו לשיחה על נושא כאוב זה, לא מצא לכך אפילו שעה אחת. הוא תרץ זאת בעומס הבטחוני שהתגבר בעקבות מלחמת אוסלו, אלא שבאותם הימים ממש מצא זמן להשתתף ביום עיון שלם שעסק באתגר החדש של צה"ל - שילובן של הבנות ביחידות הלוחמות.
יש לציין כי ביחידות של בני ישיבות ההסדר כל ענייני הדת מסודרים כראוי. אלא שמתוך אחריות כלל ישראלית, ובמיוחד אחר שראשי המכינות פנו אל ראשי הישיבות בבקשת סיוע, בקשו ראשי הישיבות להיפגש עם הרמטכ"ל ולהסביר לו את עמדת ההלכה והמסורת היהודית.
עכשיו, משהשתחרר מצה"ל ומחובת הציות לממשלה, אנו מצפים ממופז שיאמר את כל האמת על הצורך ועל האפשרות לרסק את רשות הרצח והטרור הפלשתינאית.
לסרב לפקודה בלתי חוקית
הלכה למעשה: המקבל פקודה להתאמן במסגרת שהצניעות אינה נשמרת בה, צריך שלא להסכים לכך. ואף אם יצטרך לשלם על כך מחיר אישי של ישיבה בכלא, מוטב שיסרב פקודה ולא יקבל על עצמו מציאות המנוגדת להלכה.
לפני גיוסם לצבא של בני המחזורים הראשונים בישיבתנו בהר ברכה, היה הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל, מי שהיה הרב הראשי לישראל, מייסדה של הרבנות הצבאית ונשיא ישיבת האידרא, מוסר לפניהם שיעורי הכנה. בשיעור הראשון היה מדבר על ערכה של המצווה לשרת בצבא. בשיעור השני היה מעודד את הבחורים שיהיו גיבורים, ובכל עת שייפגשו עם פקודה הסותרת את ההלכה - יסרבו, ולא יפחדו לשלם על כך מחיר אישי.
הרב גורן מורה לסרב פקודה
וסיפר הרב גורן זצ"ל שפעם הדפיס בחוברת של הרבנות הצבאית הוראה הלכתית, שבכל עת שיש פקודה לחלל שבת שלא לצורך פיקוח נפש - יש לסרב פקודה. הרמטכ"ל דאז, חיים לסקוב, כעס מאוד, ואמר שהכלל הבסיסי בצבא הוא ציות לפקודות, ומי שיש לו ביקורת על פקודה, צריך קודם כל לבצעה ואחר כך להגיש קובלנה. כעונש הורה לסקוב להפסיק את פרסום העלון של הרבנות הצבאית. אבל הרב גורן לא נכנע. הוא התלונן אצל בן-גוריון, שהיה ראש הממשלה ושר הביטחון, וטען שכמו שמי שמקבל פקודה להרוג אדם חף מפשע, לא יהרוג אותו ואחר-כך יתלונן על מפקדו, כך גם מי שמקבל פקודה לחלל שבת לא יחלל ואחר-כך יתלונן, אלא עליו לסרב פקודה. בן גוריון הצדיק את הרב גורן ונזף בלסקוב, ואף הורה להכפיל את מספר העמודים בבטאון הרבנות הצבאית.
אף על פי כן
ולמרות הבעיות השונות שבצבא, ולמרות שהמדיניות הבטחונית מוטעית, אף על פי כן אין לשער את גודל המצווה לשרת בצבא. כי אחרי כל הביקורת, בטחונם של ישראל תלוי בצבא ההגנה לישראל. וגם אם ישנם קלקולים רבים בצבא, במיוחד בקרב בעלי הדרגות הגבוהות, הערך הכללי של צה"ל עולה על הכל. בזכותו מדינת היהודים קיימת, בזכותו ניצלים חייהם של יהודים רבים. אילו כל מי שיש לו ביקורת היה פורש מהצבא, מזמן היינו למשיסה לפני שונאינו. על כן מוטב שכולנו נהיה ביחד בצבא. על כיוצא בזה אמרו חכמים שכל זמן שישראל מאוחדים, אפילו יש בהם חטאים הם מנצחים, שנאמר "חבור עצבים אפרים הנח לו".
שר הביטחון דואג לערבים
כה אמר הפוליטיקאי הגדול, שר הביטחון, מר בנימין בן אליעזר בכ"ח אב, בישיבת מועצת מחוז תל אביב של מפלגתו: "אנחנו לא ניתן שיקרה מצב בו מפלים בין ילד לילד, בין מי שמשרת בצבא למי שלא משרת בצבא".
במקום לייצג את חיילי ישראל, שמחרפים את נפשם ביחידות הקרביות למען הגנת העם והארץ, ולמצוא כל דרך אפשרית לתגמל אותם על שירותם הצבאי, הוא דואג לערבים שאינם משרתים את מדינת ישראל, ולכל היותר אינם פועלים נגדה.
כאשר מדובר בחרדים אנחנו שומעים מנציגי השמאל הטפות על ערך השירות בצבא, אבל כאשר רוצים לתגמל את החיילים, מתברר שיותר משהם בעד הצבא הם נגד החרדים ובעד הערבים.
יבורכו המסייעים לחיילים
נסיים בברכת 'יישר כוח' לשר היוצא רענן כהן, שזכה לחוקק חוק חשוב עבור החיילים המשוחררים. וכן יישר כוח לח"כ אורי אריאל שבזכות פעילותו המבורכת ניתנה הטבה בקצבאות הילדים למי שהוא או בן משפחתו שרת בצבא.
למרות הפרעותיו של שר הביטחון יש להמשיך ברוח זו, ולהגדיל במיוחד את ההטבות למי שמשרת ביחידות הקרביות.
המצווה שבשירות הצבאי * חשיבות הזהירות היתירה במצוות בזמן השירות * הרב גורן מורה לסרב פקודה * שאול מופז והצניעות בצבא * מי דואג לחיילים ומי לערבים
ערך השירות בצבא
אין לשער את גודל מעלת המצווה לשרת בצבא ישראל, שכלולות בה שתי מצוות שכל אחת מהן שקולה כנגד כל שאר המצוות.
המצווה הראשונה היא הצלת ישראל מיד אויביהם. כידוע, אפילו על הצלת נפש אחת מישראל מחללים שבת, ופיקוח נפש דוחה את כל המצוות, וכל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם מלא. על אחת כמה וכמה מי שמשרת בצבא ומשתתף בהצלת כלל ישראל, שהוא מציל עולם מלא.
השנייה, שמירת ארץ ישראל שתהיה ביד ישראל, וכפי שנאמר (במדבר לג, נג) "והורשתם את הארץ וישבתם בה". "והורשתם" פירושו כיבוש הארץ, שתהיה בידינו ולא ביד אומה אחרת, והיישוב הוא להפריח את שממותיה. ואמרו חז"ל (ספרי ראה נ"ג) שמצוות יישוב הארץ שקולה כנגד כל המצוות.
בימים אלו מתגייסים לצה"ל בני מחזור הקיץ, ובתוכם גם תלמידינו חיילי ישיבות ההסדר. הננו תפילה לפני אבינו שבשמיים שיברך את כולם, ויכרית את שונאינו תחתיהם, יעטרם בכתר ישועה ובעטרת ניצחון, ויחזרו כולם לביתם ולתלמוד תורתם לשלום, ויזכו להקים בתים טובים, ויראו בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות.
הקלות בהלכה בזמן השירות
שאלה: כידוע השירות ביחידות הקרביות קשה, ולחייל דתי עלולים להיות גם קשיים חברתיים. האם מפני כך רשאי המשרת בצבא לנטות לקולא בענייני הלכה?
תשובה: להפך, דווקא בצבא יש להיזהר שלא לנטות לקולא. וכפי שציוותה התורה (דברים כג, י): "כי תצא מחנה על אויביך ונשמרת מכל דבר רע". כלומר דווקא בצבא צריכים להיזהר יותר. כשהאדם יוצא מסביבתו הטבעית, הסייגים הרגילים שהציב לעצמו נעלמים ויש יותר חשש שייכשל, ולכן דווקא בצבא יש צורך להציב סייגים גדולים יותר. כמובן שבעת שהחייל עוסק בפעילות בטחונית, כל מה שקשור לפיקוח נפש וניצחון על האויב דוחה שבת ושאר מצוות. אבל בשאר הזמנים, וכמובן בעת שעוסקים באימונים, ראוי להקפיד ולדבוק ביתר שאת בשמירת התורה והמצוות.
בנוסף לכך, דווקא החיילים המשרתים בצבא זקוקים ליותר סייעתא דשמיא, וראוי שיהדרו יותר במצוות (ע' רש"י שם). מבחינה מסוימת תקופת השירות בצבא דומה לחודש אלול ועשרת ימי תשובה. וכמו שבימי הדין ראוי לאדם לדקדק במעשיו כדי שיזכה בדין, כך גם ראוי לחיילים. אמנם עצם הנכונות של חיילי ישראל למסור את נפשם על הגנת העם והארץ יש בה זכות גדולה, אולם ככל שידקדקו החיילים יותר במצוות כך נזכה יותר לסייעתא דשמיא, ונזכה לא רק לנצח את אויבינו, אלא גם לדעת כיצד לנהוג בחבלי הארץ המקודשים שיפלו בחלקנו.
חשיבות הצניעות בצבא
במיוחד בענייני צניעות וטהרת הלשון צריכים להקפיד יותר בצבא, שנאמר (דברים כג, טו): "והיה מחנך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך". ובאר הרמב"ן, שצריכה היתה התורה להזהיר על כך במיוחד במחנה, מפני שידוע כי במחנות החיילים נוטים יותר לפריצות וניבול פה. החיילים, שנמצאים בלחץ נפשי של אימונים קשים וסכנות, רוצים כנראה להשתחרר מהלחץ, והדרך הקלה לכך היא על ידי קלות ראש, ניבול פה ועיסוק בענייני עריות. לכן מזהירה אותנו התורה שמחנה ישראל צריך להיות קדוש וטהור. אין צורך להשתחרר מהלחץ, אלא צריך לתת לו משמעות מקודשת, שהוא כולו למען מצוות יישוב הארץ והגנת ישראל.
שאול מופז ושירות הבנות
למרבה הצער, הרמטכ"ל היוצא, שאול מופז, דרדר מאוד את הצבא בתחום זה. בתקופתו נכנסו חיילות לחלק מהיחידות הקרביות. הוא יכול להציג עצמו כמי שנאלץ לבצע מדיניות זו עקב החלטת בית המשפט העליון (שבטחון המדינה ומסורת ישראל אינם בראש מעייניו), אבל הוא בחר להתגאות במהלך זה. פעמים רבות בנאומיו, במקום לדבר על הסכנות הנשקפות לישראל מאויביה מסביב, ובמקום לחזק את רוחם של החיילים שנכונים לחרף את נפשם למען עם ישראל, בחר להבליט את ההישג האישי של הבנות שהצליחו להשתלב ביחידות הגברים.
כשנציגי ראשי ישיבות ההסדר בקשו להיפגש עמו לשיחה על נושא כאוב זה, לא מצא לכך אפילו שעה אחת. הוא תרץ זאת בעומס הבטחוני שהתגבר בעקבות מלחמת אוסלו, אלא שבאותם הימים ממש מצא זמן להשתתף ביום עיון שלם שעסק באתגר החדש של צה"ל - שילובן של הבנות ביחידות הלוחמות.
יש לציין כי ביחידות של בני ישיבות ההסדר כל ענייני הדת מסודרים כראוי. אלא שמתוך אחריות כלל ישראלית, ובמיוחד אחר שראשי המכינות פנו אל ראשי הישיבות בבקשת סיוע, בקשו ראשי הישיבות להיפגש עם הרמטכ"ל ולהסביר לו את עמדת ההלכה והמסורת היהודית.
עכשיו, משהשתחרר מצה"ל ומחובת הציות לממשלה, אנו מצפים ממופז שיאמר את כל האמת על הצורך ועל האפשרות לרסק את רשות הרצח והטרור הפלשתינאית.
לסרב לפקודה בלתי חוקית
הלכה למעשה: המקבל פקודה להתאמן במסגרת שהצניעות אינה נשמרת בה, צריך שלא להסכים לכך. ואף אם יצטרך לשלם על כך מחיר אישי של ישיבה בכלא, מוטב שיסרב פקודה ולא יקבל על עצמו מציאות המנוגדת להלכה.
לפני גיוסם לצבא של בני המחזורים הראשונים בישיבתנו בהר ברכה, היה הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל, מי שהיה הרב הראשי לישראל, מייסדה של הרבנות הצבאית ונשיא ישיבת האידרא, מוסר לפניהם שיעורי הכנה. בשיעור הראשון היה מדבר על ערכה של המצווה לשרת בצבא. בשיעור השני היה מעודד את הבחורים שיהיו גיבורים, ובכל עת שייפגשו עם פקודה הסותרת את ההלכה - יסרבו, ולא יפחדו לשלם על כך מחיר אישי.
הרב גורן מורה לסרב פקודה
וסיפר הרב גורן זצ"ל שפעם הדפיס בחוברת של הרבנות הצבאית הוראה הלכתית, שבכל עת שיש פקודה לחלל שבת שלא לצורך פיקוח נפש - יש לסרב פקודה. הרמטכ"ל דאז, חיים לסקוב, כעס מאוד, ואמר שהכלל הבסיסי בצבא הוא ציות לפקודות, ומי שיש לו ביקורת על פקודה, צריך קודם כל לבצעה ואחר כך להגיש קובלנה. כעונש הורה לסקוב להפסיק את פרסום העלון של הרבנות הצבאית. אבל הרב גורן לא נכנע. הוא התלונן אצל בן-גוריון, שהיה ראש הממשלה ושר הביטחון, וטען שכמו שמי שמקבל פקודה להרוג אדם חף מפשע, לא יהרוג אותו ואחר-כך יתלונן על מפקדו, כך גם מי שמקבל פקודה לחלל שבת לא יחלל ואחר-כך יתלונן, אלא עליו לסרב פקודה. בן גוריון הצדיק את הרב גורן ונזף בלסקוב, ואף הורה להכפיל את מספר העמודים בבטאון הרבנות הצבאית.
אף על פי כן
ולמרות הבעיות השונות שבצבא, ולמרות שהמדיניות הבטחונית מוטעית, אף על פי כן אין לשער את גודל המצווה לשרת בצבא. כי אחרי כל הביקורת, בטחונם של ישראל תלוי בצבא ההגנה לישראל. וגם אם ישנם קלקולים רבים בצבא, במיוחד בקרב בעלי הדרגות הגבוהות, הערך הכללי של צה"ל עולה על הכל. בזכותו מדינת היהודים קיימת, בזכותו ניצלים חייהם של יהודים רבים. אילו כל מי שיש לו ביקורת היה פורש מהצבא, מזמן היינו למשיסה לפני שונאינו. על כן מוטב שכולנו נהיה ביחד בצבא. על כיוצא בזה אמרו חכמים שכל זמן שישראל מאוחדים, אפילו יש בהם חטאים הם מנצחים, שנאמר "חבור עצבים אפרים הנח לו".
שר הביטחון דואג לערבים
כה אמר הפוליטיקאי הגדול, שר הביטחון, מר בנימין בן אליעזר בכ"ח אב, בישיבת מועצת מחוז תל אביב של מפלגתו: "אנחנו לא ניתן שיקרה מצב בו מפלים בין ילד לילד, בין מי שמשרת בצבא למי שלא משרת בצבא".
במקום לייצג את חיילי ישראל, שמחרפים את נפשם ביחידות הקרביות למען הגנת העם והארץ, ולמצוא כל דרך אפשרית לתגמל אותם על שירותם הצבאי, הוא דואג לערבים שאינם משרתים את מדינת ישראל, ולכל היותר אינם פועלים נגדה.
כאשר מדובר בחרדים אנחנו שומעים מנציגי השמאל הטפות על ערך השירות בצבא, אבל כאשר רוצים לתגמל את החיילים, מתברר שיותר משהם בעד הצבא הם נגד החרדים ובעד הערבים.
יבורכו המסייעים לחיילים
נסיים בברכת 'יישר כוח' לשר היוצא רענן כהן, שזכה לחוקק חוק חשוב עבור החיילים המשוחררים. וכן יישר כוח לח"כ אורי אריאל שבזכות פעילותו המבורכת ניתנה הטבה בקצבאות הילדים למי שהוא או בן משפחתו שרת בצבא.
למרות הפרעותיו של שר הביטחון יש להמשיך ברוח זו, ולהגדיל במיוחד את ההטבות למי שמשרת ביחידות הקרביות.