רק בעוד כחודש יוכרע גורל מאבקה של פרקליטות המדינה נגד פרסום הדו"ח על התנהלות הפרקליטות בפרשת המכון לרפואה משפטית.
על הסוגיה שעושה יחסי ציבור שליליים לפרקליטות ואבדן אמון במערכת שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם הפרופ' מיכל טמיר.
הפרופ' טמיר, מומחית לענייני ביקורת המדינה מהמרכז האקדמי שערי מדע ומשפט רואה בסחבת סביב הפרשה "חלק ממאבק שלטעמי נעשה בצורה מאוד לא ראויה של ועד הפרקליטים נגד נציבות הביקורת על הפרקליטות ובכלל על מייצגי המדינה בערכאות. כזכור, המאבק כלל עיצומים וסירוב לשתף פעולה והשיא הוא שדוח חשוב כל כך לא מתפרסם בגלל עתירה לבג"ץ".
באשר לטענותיהם של הפרקליטים נגד פרסום הדו"ח, סבורה פרופ' טמיר כי מדובר בטענות מאוד לא ראויות, כלשונה, והיא פורטת אותן אחת לאחת: "נאמרה טענה שלא נתנו להם זכות טיעון, אבל הם אלו שלא שיתפו פעולה עם נציבות הפרקליטות.
''אמנם לא ראינו את הדו"ח, אבל מפרוטוקול בג"ץ אני מבינה שהוא נשלח לפרקליטות והם סירבו להגיב. אי אפשר לא לשתף פעולה ואז להגיד שלא נתנו לנו את ההגנות הראויות".
בנוסף "הם טוענים לחוסר סמכות. נכון שהנציבות לא פועלת מכוח חוק אבל עיכוב החוק נגרם בגלל התנגדות הפרקליטות. כעת הנציבות פועלת מכוח החלטה של היועמ"ש לשעבר ושל שרת המשפטים לשעבר, שחתמו על מסמך הסמכויות של הנציבות ומחריג את היועמ"ש שנותר בלתי מבוקר. הנציבה פועלת מכוח הסמכות הזו וכרגע יש לקבל את הסמכות הזו עד שתהיה חקיקה".
"עוד הם טוענים שהדו"ח כולל ביקורת פרטנית. זה לא נכון. הדו"ח מוגדר כדו"ח מערכתי ובמסגרתו, כפי שקורה בבדיקות של מבקר המדינה, לוקחים דוגמאות ממקרים קונקרטיים. הרי המקרים הקונקרטיים הם שיוצרים את העניין המערכתי.
''בדו"ח הזה אין ביקורת על פרקליט כזה או אחר. השמות חסויים. הנציבה לא מפרסמת את שמות הפרקליטים ויצרה הגנות שונות, אבל הם טוענים שכל אחד יוכל לדעת מי הם הפרקליטים המדוברים. אותי מעניין כמשפטנית ואזרחית לדעת מה קורה ולא השמות. מדובר בנושא חשוב מאוד שראוי שיובא לידיעת הציבור ויופקו ממנו לקחים".
כשהיא מתבקשת להעריך מה מצוי שם בין דפי הדו"ח נזהרת פרופ' טמיר מלהעריך. "אני לא רוצה לנחש, אבל אפשר ללמוד למשל מדוגמא אחת שהיא המקרה של ד"ר מאיה פורמן. שם הייתה דרישה לשנות ולהתערב בחוות דעת שניתנה, ועל כך יצא דו"ח נפרד של הילה גרסטל. מהדו"ח ניתן היה ללמוד שפורמן התבקשה לשנות דברים שהיא כתבה והתערבו בדברים שהיא כתבה. חבל לנחש.
''זה לא ראוי ולא רצוי לנחש. נזכיר גם שלא מדובר כאן בביקורת על המכון לרפואה, אלא בביקורת על הפרקליטות, ולכן משום שלא רצוי לנחש חשוב שהדו"ח יתפרסם".
ומה צפוי בתום שלושים הימים שהוקצו על ידי בית המשפט להשלמת ההליכים לקראת הכרעה? "התקווה שלי היא שהדו"ח יפורסם וכל הדיונים יהיו לאחר מכן. הסיטואציה מאוד קשה מבחינה מהותית. יש בפנינו שני צדדים שאמורים להיות אמונים על שלטון החוק, גם הפרקליטות וגם נציבות הביקורת, ובפני בג"ץ מופיע מעין ריב בתוך המשפחה וזה לא פשוט. אולי ינסו למצוא פשרה כלשהי, שאני באופן אישי מקווה שלא יהיה כך. אולי תהיה פשרה שבה יחכו לחקיקת החוק או משהו בסגנון הזה".
מוסיפה פרופ' טמיר ומציינת כי סיבה נוספת שככל הנראה היא שהובילה להתפטרות הנציבה היא היעדר היכולת שלה לקבל ייצוג משפטי אלא רק בידי עוזרי היועמ"ש, שהוא גוף שאינו מבוקר.
"יש כאן בעייתיות. הפרקליטים מיוצגים על ידי עורכי דין מהשורה הראשונה, מבלי להפחית בחשיבותם של עוזרי היועץ המשפטי לממשלה, אבל לא זה עיסוקם העיקרי להופיע בפני בג"ץ. ההערכה שלי היא שהעובדה הזו היא שהובילה להתפטרותה".
כשהיא מסכמת את המציאות כעת לנוכח עיני הציבור אומרת פרופ' טמיר כי "הפרקליטות לא עושה במאבק הזה טוב לאמון הציבור בה. הציבור רואה מאבק שלא ברור לו למה הוא מתקיים, למה ההתנגדות הקשה כל כך לביקורת ולזכות הציבור לדעת.
''יו"ר ועד הפרקליטים מתפארת בראיון במניות שיש לה בהתפטרות הילה גרסטל. זה לא משהו שיש מה להתפאר עליו. הרי זה לא עניין אישי מול הילה. ניתן להעלות טענות ענייניות אבל לא להפוך את המאבק לאישי. כל זה נראה מאוד רע. חבל, כי רוב הפרקליטים עושה עבודתם נאמנה וועד הפרקליטים לא מייצג אותם".