מה דעתכם על התפריט הבא? עוף עשיר במולטי ויטמינים, תפוחי אדמה עם תכולת גנים נגד ריקבון שמקורם בחיידקים, מלפפונים שמכילים חלבונים, עגבניות רוויות חומרים שנלחמים במחלות, תותים לא אלרגניים.
נשמע עתידני? אז זהו, שלא. מדובר במוצרי מזון מהונדסים גנטית, שחלקם נמכרים כבר היום בסופרמרקטים ברחבי העולם.
אז מה זאת בעצם הנדסה גנטית? בשלושים השנים האחרונות עסוקים מדענים רבים בניסויים בהחדרת גנים ממקור זר (כגון חיידקים, צמחים או בעלי חיים) באופן מלאכותי לצמחים ובעלי חיים המשמשים כמזון. הפעולה הזו יוצרת שינוי גנטי במזון, או לפחות באחד ממרכיביו.
יתרונות המזון מהונדס רבים ומשמעותיים: הקניית עמידות לצמחים כנגד מזיקים, הקניית עמידות לצמחים כנגד מחלות סביבתיות וצמצום הפסדי היבול, הארכת חיי מדף של מוצרי מזון טריים הנוטים להתקלקל במהירות, הקטנת צריכת מים על ידי פיתוח זנים עמידים ליובש, שיפור הערך התזונתי והבריאותי של המזון על ידי שינוי הרכב החלבונים, השומנים והוויטמינים שבהם, גיוון ושיפור של מוצרי מזון על ידי שינוי הטעם, הצבע והמרקם.
השימוש המסחרי בגידולים מהונדסים גנטית נמצא כיום במגמת התרחבות, כשהמדינות המובילות בכך הן ארה"ב, ברזיל, ארגנטינה, הודו וקנדה. נכון להיום, יותר מ-80 אחוזים מגידולי הסויה בעולם מהונדסים גנטית וכך גם כ-50 אחוזים מגידולי התירס וכ-20 אחוזים מגידולי הקנולה.
למרות יתרונותיו הברורים, מזון מהונדס גנטית הוא אחד הנושאים השנויים במחלוקת של תקופתנו. מדענים וארגונים סביבתיים מקיימים ויכוחים סוערים בנושא, כשטענות המתנגדים מתמקדות בעיקר בחששות מפני הפרת שיווי המשקל הקיים בטבע, ופגיעה עתידית בבריאות האדם.
המתנגדים טוענים שהמניע העיקרי להנדסה הגנטית הוא רווח כלכלי, שבא על חשבון הסביבה הטבעית, החברה החקלאית ובריאות הצרכן. בעוד ששליש מן המזון המיוצר בעולם נזרק, גורסים המתנגדים, מופעלים במקביל לחצים על עולם החקלאות להתייעל ולייצר יותר, כשאחת הדרכים העיקריות לכך הוא המזון המהונדס גנטית.
למזון המהונדס גנטית יש גם השפעה בריאותית שלילית על מערכת העיכול של בני האדם, טוענים רבים העוסקים בתחום הרפואה האלטרנטיבית. דוגמא לכך היא הנטורופתית והאירידיולוגית רומי חוכמה, שבשנים האחרונות חוזה במספר מטופלים הולך וגובר שסובל מבעיות עיכול שונות כגון רגישות לגלוטן, צליאק ומחלות דלקתיות במעיים. "העיכול המתמשך של מזון לא טבעי - מהונדס גנטית", טוענת חוכמה, "פוגם לאורך זמן ב-DNA של מערכת העיכול, כלומר בפלורה של המעיים, ונוצרים חיידקים אחרים (מוטציות), עובדה שנקבעה במחקרים על חיות מעבדה".
יש לציין שמחקרים רבים נערכים בארץ ובעולם בנושא המזון המהונדס גנטית ולמרות החששות שמעלים המתנגדים, באופן כללי אין עדויות מדעיות חד משמעיות המוכיחות שמזון מהונדס גנטית מסוכן לבני אדם.
מחלוקת נוספת שמעלה סוגיית המזון המהונדס גנטית הוא נושא סימון המוצרים. משרדים ממשלתיים, ארגוני צרכנים וגורמי שיווק מזון בארץ ובעולם מאמינים שזכותו של הצרכן לדעת אם היה שימוש בטכנולוגיית הנדסה גנטית בתהליך ייצור המזון, ולכן דורשים את סימון המוצרים הללו. באירופה מתנהלת פעילות ענפה בנושא ונקבעו דרישות ברורות לסימון מזון שעבר שינוי גנטי.
בארה"ב וקנדה, לעומת זאת, מאמינים שהסימון לא הכרחי מכיוון שהמזונות המהונדסים עוברים הערכת בטיחות על ידי צוות מומחים המייעצים לגורמים הממונים על פיקוח המזון, ורק מוצרים בטוחים לשימוש מורשים לשיווק.
בישראל נמכרים מוצרי מזון רבים שמכילים רכיבים מהונדסים גנטית, אבל עובדה זו אינה מצוינת על גבי האריזה ולציבור אין דרך לדעת על כך. בקרוב, כך מתכננים במשרד הבריאות, זה עומד להשתנות, וחברות המזון יחויבו לסמן מוצרים מהונדסים לטובת הצרכנים שמעוניינים לדעת מה בדיוק הם אוכלים.
לסיכום, כנראה שאין לאן לברוח מהמזון המהונדס. אם נרצה ואם לא, רוב הסיכויים שהוא יהפוך לחלק בלתי נפרד מעתידנו. ולמרות זאת, אין ספק שאנחנו צריכים לנקוט בכל האמצעים האפשריים כדי לפקח על תהליך ההנדסה הגנטית, ולמנוע פגיעה בבריאותנו ובסביבה שבה אנחנו חיים.
בתערוכה החדשה "שדות המחר" במוזיאון המדע בירושלים תוכלו לגלות מידע נוסף ומרתק בנושא פיתוחים חדשים במזון, טיפוח צמחים בחקלאות והשבחת גידולים. התערוכה, המיועדת לכל המשפחה, מציעה למבקרים חוויה התנסותית ומעשירה במעבדת שדה, מעבדת מזון ומעבדת מידע, וגם מתחמי חוץ למפגש עם גידולי מזון. ברחבי התערוכה תוכלו לפגוש גם עבודות אמנות חדשניות העוסקות בנושא החקלאות תחת הכותרת: "אגרופוליס – התערבויות אמנותיות בתערוכה מדעית".
התערוכה "שדות המחר" מתקיימת במוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים, שדרת המוזיאונים (בגבעת רם).
שעות פתיחת המוזיאון: יולי: ב'-ה': 18:00-10:00, אוגוסט: א'-ה': 19:00-10:00, ימי ו': 14:00-10:00, שבת: 16:00-10:00.
מחירי כרטיס: ילדים עד גיל 5 חינם, ילד מעל גיל 5 / מבוגר: 60 ₪, כרטיס משפחתי (הורים וכל ילדיהם או סבים וכל נכדיהם): 220 ₪.
לבירורים: 02-6544888. אתר המוזיאון: http://event.mada.org.il/