אתי עם צוות בית החולים
אתי עם צוות בית החוליםצילום: אלי דדון

אתי קוך (63) שנפצעה באורח קשה מאוד בתאונת הדרכים שאירעה במנהרות הכרמל לפני כחודשיים וחצי, יצאה לראשונה ממחלקת טיפול נמרץ בבית החולים כרמל כדי לראות את אור השמש.

במהלך השבועות האחרונים היתה קוך מורדמת ומונשמת, כשסכנת חיים מוחשית מרחפת מעל ראשה.

קוך, תושבת קריית טבעון, עשתה את דרכה לקניון לב המפרץ באוטובוס קו 101 ונקלעה לתאונת הדרכים הקשה שבה נפצעו 23 בני אדם.

"זה כמעט שיא לתת למטופלת אחת כ-500 מנות דם ומרכיבי דם, וזה מה שנתנו לאתי במהלך ה'קרב' על חייה'', מסביר ד"ר אריק עדן מנהל היחידה לטיפול נמרץ בביה"ח כרמל. "אתי הגיעה אלינו לאחר התאונה כשהיא במצב קריטי ובסכנת חיים מיידית, היא עברה סידרה ארוכה מאוד של ניתוחים וטיפולים מורכבים כשמערך גדול ומורכב של מומחים ורופאים מקיפים ומטפלים בה כל הזמן''.

מי שנקשרה במיוחד לקוך, קיבלה אותה מרגע התאונה ומלווה אותה עד היום בטיפול צמוד ומחבק, היא מנהלת הסיעוד של מחלקת טיפול נמרץ בבית החולים כרמל - האחות מרינה ניחנביץ, כמו גם כלל הצוות הסיעודי.

"אחרי חודש שלם וקשה בו אתי הייתה מורדמת ומונשמת, לראות אותה היום יושבת על הכיסא מדברת ומחייכת זאת תמונה כל כך חזקה ויפה שנותנת לי ולכל הצוות כוח להמשיך בעבודה הקשה שלנו'', מספרת בהתרגשות האחות מרינה.

כאמור, השבוע לראשונה אחרי כמעט שלושה חודשים בטיפול נמרץ הוחלט להוציא את קוך מהמחלקה על כיסא טיפולים מיוחד כדי שתיחשף לאור השמש ותוכל לנשום אוויר צלול.

במבצע הנדסי מורכב בליווי רופאים, אחיות וטכנאי הנשמה וטיפול נמרץ יצאה קוך לרחבת הכניסה של בית החולים.

התאונה הקשה בכרמל
התאונה הקשה בכרמלצילום: דוברות מד"א

"מהתאונה אני רק זוכרת שעמדתי ליד הנהג שמעתי אותו אומר פתאום 'וואו', ואז בבת אחת נהיה לי חושך בעיניים'', מספרת קוך. ''הספקתי להרגיש אנשים דורכים עלי וצורחים, והרגשתי איך מושכים לי בשערות.

''אחרי מספר שניות נעלמתי ואני לא זוכרת יותר כלום. חודשיים שלמים נמחקו לי מהזיכרון והחיים, אני מודה לאלוקים ולצוות המלאכים של 'כרמל' שנתנו לי שוב את החיים במתנה", הוסיפה.

''אני שמחה ומרגישה שהרווחתי בגדול וקיבלתי חזרה את החיים שלי. הטיפול שקיבלתי כאן בטיפול נמרץ ב'כרמל' הוא דוגמא ומופת לטיפול מסור שאין כמוהו, בכל פעם שהרמתי יד או עשיתי תנועה קטנה מיד הגיעו אליי אחיות ורופאים וטיפלו בי טיפול אישי ומסור שאין לי מילים איך להודות עליו''.