חבר מרכז הבית היהודי, יו"ר 'מעלה', רפי קפלן, מבקר את התנהלות הנהגת הציונות הדתית בפרשת הרב יגאל לוינשטיין וסבור כי זו נענית לתכתיב הפוליטיקלי קורקט משיקולי בחירות וגריפת קולות.
"קוטלים את מי שמביע דעה כי חושבים על הקלפי", הוא טוען בראיון לערוץ 7.
"אין מחלוקת בנושא הזה, אבל אנחנו עושים את החשבונות של הקלפי", קובע קפלן המספר על דגלי הגאווה שנתלו ליד בית אגרון בירושלים, בדרך היורדת אל העיר העתיקה, דגלי גאווה שצרמו לו דווקא בדרך אל הקודש. "מה יש להתגאות? אני מבין את המצוקה, אבל להתגאות?", תוהה קפלן.
בדבריו מספר קפלן כי נכח במשרדו של הרב אריה שטרן, רבה של ירושלים, כאשר זה כתב את מכתבו לראש העירייה, ניר ברקת, בבקשה להסיר את דגלי הגאווה לפחות מאזור בית הכנסת הגדול, 'היכל שלמה'.
לטעמו מדובר בבקשה ששמחה אותו אך גם העציבה אותו, "התעצבתי לראות שזה מה שיכול לבקש הרב של ירושלים, שלפחות ליד בית הכנסת לא ישימו דגלים. לאן הגענו?".
עוד הוא מזכיר את דבריו של ברקת עצמו שלא יגיע לצעדה בשל היותה מהלך שפוגע ברגשות של חלק מהאוכלוסייה בעיר, "זה אמיץ מאוד. זה לא פוליטיקלי קורקט".
בדבריו הזכיר את קריאת התורה ביום כיפור, קריאה בה נשמעות האזהרות ממעשי ארץ כנען ו"המעשה היחיד שנקרא תועבה הוא משכב זכור, אז מתגאים?".
אנחנו צריכים לתמוך במה שאמר הרב לוינשטיין. נושא הלהט"ב מכער את הצביון היהודי של המדינה והמנהיגות שלנו צריכה לזעוק את הזעקה הזו
עוד מזכיר קפלן את דבריו של ראש מדור בריאות בצה"ל ולפיהם הצבא מלווה כבר משלב הצו הראשון נערים המבקשים להחליף את מינם, "שמעתי והתביישתי".
"אני רוצה שלא נגמגם", הוא מוסיף ומעיר כי אינו טוען שצדק הרב יגאל לוינשטיין בהתבטאותו, אך מהמנהיגות הייתה נדרשת אמירה ערכית ברורה. עם זאת הוא מציין כי הוא "מבין מאיזה מקום מגיעה האמירה של בנט, הוא חושש מעליהום על הרבנים, אבל יש לו אחריות אחרת. לא רק בנושא ארץ ישראל יש לנו אמירות".
בדבריו הזכיר את הסמליות שבה כל הפרשה גואה דווקא בימים שבין פרשת בלק לפרשת פנחס, פרשות בהן מסופר על כשלון קללת בני ישראל על ידי בלעם דווקא משום השמירה על התא המשפחתי, וכאשר הוא אינו מצליח לקלל הוא מייעץ להחטיא אותם בדיוק באותה נקודה. "בנט צריך לומר שניאבק על כשרות ושבת וגם על מבנה התא המשפחתי".
כשנשאל אם להערכתו הציבוריות הישראלת נכונה לקבל היום אמירות ערכיות ברורות נגד הקהילה הלהט"בית אומר קפלן כי יש לערוך הפרדה בין הציבור לתקשורת.
"רוב הציבוריות הישראלית נגעל ממצעד כזה. השאלה היא אם אנשי הברנז'ה והתקשורת מסוגלים. כרמלה מנשה אומרת שזו דעה חשוכה. מי היא שתקבע מהי דעה חשוכה?" שואל קפלן המזכיר כי מעשים כדוגמת אלה היו נחלתה של יוון העתיקה ואילו השמירה על התא המשפחתי היא שמצילה את היקום "אז אנחנו דעה חשוכה?".
מוסיף קפלן ומספר על שיחה עם קרובת משפחה חרדית בה שאל "למה אתם לא חוגגים איתנו ביום ירושלים?" והיא השיבה שהציבור החרדי חשב שעם חזרתה של ירושלים לידיים יהודיות תהיה בה יותר קדושה אבל התברר שיש יותר חילולי שבת ומצעדי גאווה ומשום כך לא יוכלו לחגוג יחד, ו"כעת המצב נהיה חמור יותר ויותר כאשר אסור לנו להתנגד להם".
באשר לאופן דבריו של הרב לוינשטיין אומר קפלן כי הוא אינו טוען שדברי הרב יגאל לא היו צריכים להתנסח אחרת, אבל אינו מקבל את המציאות שבה מי שמבקש להביע עמדה ערכית שונה, התואמת את רוח התורה, מושתק. להגדרתו הרב לוינשטיין "אמיץ אבל לא נזהר".
עוד הוא מוסיף ומציין כי הוא מבין היטב את המקום הכואב ממנו אמר הרב לוינשטיין את הדברים. "כשחייל בקורס טיס מספר ששולחים אותם לעבודות קהילתיות, ליפות את הבית הגאה בתל אביב והוא שואל 'מה הקשר לטיס' ומחייבים אותו ומאיימים בסירוב פקודה. הרב יגאל זועק זעקה מתוך כאב של מי ששומע את מצוקתם של החיילים שלו. הוא מלווה את החיילים שלו שמספרים לו איך רודפים אותם.
''אני יודע מאיזה כאב הוא מדבר. הרב יגאל היה צריך להתנסח אחרת אבל צריך להבין מאיפה זה בה. מעבר לזה, באופן עקרוני אנחנו צריכים לתמוך במה שהוא אמר. הנושא הזה (להט"ב) מכער את הצביון היהודי של המדינה והמנהיגות שלנו צריכה לזעוק את הזעקה הזו".