יש לנו בעיה קשה איתו. הוא פשוט לא פוליטיקלי קורקט ולא מוכן להתאים את עצמו לעולם המודרני, להכלת האחר, לערכים הנאורים המאפיינים חברה מתוקנת.
אנחנו מנסים בתחבולות נואשות לפרש את דבריו אחרת, אבל מי שקורא אותו במקור מבין שזה לא זה. אנחנו דוגלים בחופש הדיבור והמחשבה, אבל איננו יכולים להכיל את החופש להביע את הדעות הללו. אין לתת להן מקום בצה"ל, צבא העם.
הוא עדיין עומד מאחורי הפסוק בתורה המכנה יחסים בין שני גברים "תועבה", במילים אחרות - סטייה. העולם הנאור מזמן זנח את הדעה הזאת. גם אנחנו רוצים להיחשב נאורים.
אמת, הוא אינו מתנכר לאדם עם נטיות באשר הוא אדם, אבל אינו מכיל את התנהגותו. אך איננו מוכנים שהאחר ירגיש צורך להצניע את מעשיו. אנחנו רוצים לקבלם כנורמה, אנחנו רוצים תהלוכות וחתונות ומסיבות בבית הכנסת ללהט"בים. גאווה. לא קבלת האדם בלבד, אלא את דרכו, את זכותו לנרטיב שלו.
נגמרה ההיררכיה של פסיקה הלכתית ומחשבה דתית הקובעת שלא כל רב יכול לפסוק בנושאים גדולים, אלא ראשי ישיבות גבוהות, מועצת הרבנות הראשית ורבנים שנקראים פוסקי הדור. אין יותר דעת תורה.
והוא? קורא לתורה שבכתב ושבעל פה נצחיות ואינו מבין שעבר זמנם של כל האיסורים האלה, שאין להם מקום בחברה דמוקרטית. שיש למצוא דרך להתיר לכהן להתחתן עם גרושה, למשל. הוא מצפה שנקיים מצוות בלי להזדהות עם תוכנן ולהבין את טעמן.
והעיסוק שלו בצניעות מביש. בעולם המודרני גברים רגילים לחברה מעורבת ולכך שהאחריות לרסן את עצמם היא שלהם בלבד, אבל הוא פונה גם לאישה. הוא דורש שנושא הצניעות יהווה גורם בכל דבר ויגביל, בלי להתחשב בכישורים, את הקריירה שבוחרות נשים דתיות. בגללו הן מאחורי הפרגוד בבית הכנסת וחיילים דורשים לצאת מהופעות של זמרות, כאילו אנחנו חברה פרימיטיבית שמדירה נשים וזקוקה להגנה מפני חולשות אנוש.
רק היה חסר לדבר על הוראות התנהגות היפותטיות לגבר שנמשך לאישה יפת תואר במלחמה, נושא שצריך למחוק מהספר.
אנחנו אנשים דתיים שרוצים לזרום עם העולם המערבי, ואנחנו חייבים להתגבר על העקשנות הזאת. ויש לנו רעיון, אמנם ניסו את זה פעם ולא הצליחו, אבל מאז העולם התקדם גם טכנולוגית. אז בואו, הבה נבנה לנו מגדל וראשו בשמיים, נתרגם לחומר וללבנים את המגדל הווירטואלי המתנשא שנמצא בראשנו. נגיע לשמיים ונלמד אותו שמי שעליון זה אנחנו, לא האלוקים הלא פוליטיקלי קורקט הזה שבחר את עם ישראל והעז להגיד לו איך לחיות את חייו.