"פתאום ניידת, ופתאום שוטרים ופתאום אזיקים, והילדים שלך בוכים ואומרים 'אבא, למה לוקחים אותך?'. כל מה שיקבע אם תסריט הגיהינום הזה יקרה הוא רק רצונה הטוב של גרושתך".
במילים אלה, מפיו של השדר והאב הגרוש ג'קי לוי, נפתח שידור הקדימון הדרמטי לפרק הבא בתוכנית התחקירים של אמנון לוי בערוץ 10, "פנים אמיתיות".
שוחחנו עם אמנון לוי לקראת השידור ביום שני.
"אנחנו מנסים להביא את המאבק המר והטעון באמוציות של האבות הגרושים", הוא אמר. "השאלה שאנחנו מנסים לבדוק היא האם האבות הגרושים מופלים על ידי המדינה". הכוונה, הסביר, היא ל"מערכת החוקים שיש כאן, מחזקת הגיל הרך, שקובעת שהילד הולך אוטומטית לאם עד גיל שש, ועד למזונות – שאני חייב לומר שלי זו היתה פעם ראשונה להיחשף לחוקים האלה, שהם מאוד תמוהים".
אמנון לוי הביא כדוגמה את החוק שקובע שאבות ישלמו מזונות גם אם הילדים נמצאים אצלם מחצית מהשבוע: "כמו שאומר אחד המרואיינים בתוכנית – תאר לך שלי ולך יש חתול ביחד, ואנחנו כבר לא רוצים לחיות ביחד, ולכן אנחנו מחליטים ששבוע אחד החתול אצלך, ושבוע אחד אצלי", הסביר. "לפי החוק הישראלי, בשבוע שהחתול אצלי אני משלם עליו ובשבוע שהוא אצלך אני משלם לך. איפה ההגיון?"
בנוסף, גילה, "מתברר גם שאנחנו במקום הראשון בארצות המערב מבחינת גובה המזונות... מה שעוד הדהים אותי זה הפילוח של משרד הבריאות לגבי שיעור האובדנות של גברים גרושים בגילאים 24 עד 65, שמתברר שהוא גבוה פי שבע מאשר אצל הנשים".
'את הכאב הזה אי אפשר להשתיק'
הקדימון מרמז גם לעובדה שהמאבק סובל מהשתקה מכוונת בתקשורת. "את הכאב הזה אי אפשר להשתיק עוד... אמנון לוי מביא את זעקת האבות הגרושים", הוא מבטיח, על רקע תמונות מהפגנות סוערות של האבות הגרושים שנערכו בשנים האחרונות.
אז איך נפרץ מחסום ההשתקה, במקרה זה? אמנון לוי הסביר בזהירות כי כיום "ישנה פעילות של האבות הגרושים. האבות הגרושים הם מאוד לוחמניים. אנשים, כולל ידועים, יוצאים לקרב, שמים את עצמם בפרונט, עולים לכנסת".
אמנם, הוא מודה, "כולנו רוצים להיות פוליטיקלי קורקט וכולנו שואפים להיות נורא נורא בסדר, ואני מוכרח להגיד שאני לפני שאני ניגשתי לנושא, התפיסה שלי היתה אינטואיטיבית של יותר אמפתיה לנשים, שנתפסות כחלשות". ואולם, הוסיף, "לפחות לפי העובדות זה לא מדויק".
אמנון לוי מציע הסבר לפער בין תפיסת יחסי הכוחות בין המינים לבין המציאות בשטח. "רובנו – לפחות בני גילי – נולדנו לשווי משקל אחר בין גבר לאישה. היום זה כבר לא ככה. הדברים השתנו בזכות הפמיניזם. לעומת זאת, החוקים נשארו אנכרוניסטיים. יש פה אי התאמה בין השינוי שכולם עברנו לבין החוק. ייתכן שיש לנו תמונת מצב מהעבר שהיא לא עדכנית".
לגבי סיכויי ההצלחה של המאבק, הוא אופטימי אך מציאותי. "יש סיכוי שחזקת הגיל הרך תשתנה, ולכל הפחות תרד לגיל שלוש. וחוקי המזונות גם ישתנו... לא מייד. אלה תהליכים. אנחנו בתקופת מעבר".