"אם לא ישתנה הכיוון אליו הולכת הממשלה נפרוש מהממשלה" כך אמר ח"כ שאול יהלום (מפד"ל) בראיון ליומן הבוקר של ערוץ 7. את דבריו אמר יהלום בעקבות ההחלטה שבוצעה אמש להסיג את כוחות צה"ל מבית לחם.
לדבריו אלה של יהלום הצטרף גם יו"ר המפד"ל השר אפי איתם ואיים בפרישה מהממשלה. "אם לא יתחולל שינוי דרסטי בהתנהלותה של ממשלה זו תצטרך המפד"ל לשקול את המשך דרכה בממשלה ", דברי השר איתם.
גם מועצת יש"ע מביעה התנגדות לתוכנית החדשה, והיא תוקפת את ההסכם. לדבריה: "דווקא כאשר מתגלים בצד הערבי סימנים ראשונים ומובהקים של עייפות אז נחלצת הממשלה לשקם את רשות הטרור של הרש"פ ואת מנגנוני החבלה שלה". לדברי המועצה על הממשלה להכניע את ערביי הרש"פ, לא להידבר עמם, וכך לסיים את המלחמה.
ביקורת על ההסכם מותח גם שר הבינוי והשיכון וחבר הקבינט נתן שרנסקי. מדובר בחזרה לטעות אוסלו, שבסיסה הוא "הפקדת בטחון ישראל אצל הפרטנר ערפאת", אומר שרנסקי. בדרך הקשה, המלווה בקורבנות רבים, למדנו כי משטרו של ערפאת אינו מעונין בבטחוננו". לדבריו, גם האמריקנים הכירו בכך, ועתה ישראל מנסה להחזיר שוב את אותו משטר. לדעת שרנסקי לערבים הנתונים במצב קשה יש לסייע, וזאת באמצעות העברת כספים השייכים לרש"פ בתוקף הסכמים בינלאומיים שעליהם חתמה ישראל הישר אל האוכלוסייה הנזקקת. לישראל יש אינטרס לאפשר לערביי הרש"פ לחיות טוב יותר, מציין שרנסקי, ולערפאת, לעומת זאת, יש עניין לנצל את עליבות חייהם כדי להילחם בישראל. זהו סוד הישרדותו. את הכספים יש לשחרר רק אם יובטח שהם מגיעים לנזקקים ולחלשים ולא לרשות המושחתת, שהוכיחה כי בכספים שהיא מקבלת היא מחזקת את האוטונומיה של הטרור. לדבריו, ישראל יכולה להתנות את העברת הכספים בכך שיהיה מנגנון פיקוח אמריקני על הכספים. אם הם ימשיכו בסירובם לתנאי זה ישראל יכולה להמשיך לסרב להעביר את הכספים. שרנסקי מציין כי התנגדותו להעברת כספים לרש"פ נובעת מחששו כי בכך ייפתח פתח מחודש למתן לגיטימציה למשטר שישראל קבעה שאינו רלוונטי, ושהנשיא בוש קבע שיש לשים לו קץ. יש בכך כדי "להדליק אור ירוק" לכל המדינות להעביר כספים לרש"פ ולנהל עמה מו"מ, אומר שרנסקי. הוא הוסיף כי לדעתו לישראל יש לגיטימציה מלאה להשתמש בכסף המוקפא שבידיה כדי לשלם פיצויים לנפגעי הטרור.
הממשלה כלל לא דנה בהסכם עזה תחילה אלא קיבלה עליו דיווח בלבד משר הביטחון, כך אומר השר צחי הנגבי. לדבריו, לא נשמעו התנגדויות להסכם בממשלה משום שהוא הסכם הבנוי על "מותו" של הסכם אוסלו. חוזרים, לדבריו, לנקודת ההתחלה, כפי שהיה בספטמבר 93', כשישראל שלטה על כל יש"ע, ומנסים לבנות מוקדי רגיעה עם גורמים ערביים כשנקודת המבחן היא יכולתם של ערביי הרש"פ להפסיק את האלימות ללא הבטחות תמורה מצד ישראל.
הנגבי מציין כי אין סתירה בין ההסכם הזה לבין מדיניות ממשלת שרון.
מפלגת תקומה מצביעה על כך שהירי וההתקפות על חיילי צה"ל לא פסקו, ושהמחבלים עדיין מתכננים ליזום פיגועים ובכל זאת שר הביטחון מנהל מו"מ לנסיגת צה"ל ולשליטה מחודשת של צבא המחבלים סמוך לבתינו ורחובותינו. סתירה צורמת זו, לדעתה, מעידה על כך שלא עזה ובית לחם תחילה בראש מעייניו של פואד, אלא התוכנית לבלום את מצנע תחילה.
שוב ושוב הוא משעבד את חיינו ואת שלומנו, את האינטרסים הלאומיים והבטחוניים הממלכתיים לשיקולים פוליטיים צרים", דברי התקומה.
גם יו"ר חרות, ח"כ מיכאל קליינר מתריע כי מדובר בשיבה אל סכנות אוסלו. "אחרי שהיינו בסרט "אוסלו 1" בכיכובם של פרס ורבין מגיע אלינו "אוסלו 2" בכיכובם של שרון ובן אליעזר" אומר קליינר.
לדבריו, עזה היא חלק מ"ציר הרשע העולמי" של הטרור, וצריך להעניק לה טיפול נוסח טורה בורה: יש לכבוש אותה מחדש. "עזה תחילה לפני עירק" – זהו התוכן הראוי שצריך לצקת לרעיון "עזה תחילה" – אומר קליינר.
לדבריו אלה של יהלום הצטרף גם יו"ר המפד"ל השר אפי איתם ואיים בפרישה מהממשלה. "אם לא יתחולל שינוי דרסטי בהתנהלותה של ממשלה זו תצטרך המפד"ל לשקול את המשך דרכה בממשלה ", דברי השר איתם.
גם מועצת יש"ע מביעה התנגדות לתוכנית החדשה, והיא תוקפת את ההסכם. לדבריה: "דווקא כאשר מתגלים בצד הערבי סימנים ראשונים ומובהקים של עייפות אז נחלצת הממשלה לשקם את רשות הטרור של הרש"פ ואת מנגנוני החבלה שלה". לדברי המועצה על הממשלה להכניע את ערביי הרש"פ, לא להידבר עמם, וכך לסיים את המלחמה.
ביקורת על ההסכם מותח גם שר הבינוי והשיכון וחבר הקבינט נתן שרנסקי. מדובר בחזרה לטעות אוסלו, שבסיסה הוא "הפקדת בטחון ישראל אצל הפרטנר ערפאת", אומר שרנסקי. בדרך הקשה, המלווה בקורבנות רבים, למדנו כי משטרו של ערפאת אינו מעונין בבטחוננו". לדבריו, גם האמריקנים הכירו בכך, ועתה ישראל מנסה להחזיר שוב את אותו משטר. לדעת שרנסקי לערבים הנתונים במצב קשה יש לסייע, וזאת באמצעות העברת כספים השייכים לרש"פ בתוקף הסכמים בינלאומיים שעליהם חתמה ישראל הישר אל האוכלוסייה הנזקקת. לישראל יש אינטרס לאפשר לערביי הרש"פ לחיות טוב יותר, מציין שרנסקי, ולערפאת, לעומת זאת, יש עניין לנצל את עליבות חייהם כדי להילחם בישראל. זהו סוד הישרדותו. את הכספים יש לשחרר רק אם יובטח שהם מגיעים לנזקקים ולחלשים ולא לרשות המושחתת, שהוכיחה כי בכספים שהיא מקבלת היא מחזקת את האוטונומיה של הטרור. לדבריו, ישראל יכולה להתנות את העברת הכספים בכך שיהיה מנגנון פיקוח אמריקני על הכספים. אם הם ימשיכו בסירובם לתנאי זה ישראל יכולה להמשיך לסרב להעביר את הכספים. שרנסקי מציין כי התנגדותו להעברת כספים לרש"פ נובעת מחששו כי בכך ייפתח פתח מחודש למתן לגיטימציה למשטר שישראל קבעה שאינו רלוונטי, ושהנשיא בוש קבע שיש לשים לו קץ. יש בכך כדי "להדליק אור ירוק" לכל המדינות להעביר כספים לרש"פ ולנהל עמה מו"מ, אומר שרנסקי. הוא הוסיף כי לדעתו לישראל יש לגיטימציה מלאה להשתמש בכסף המוקפא שבידיה כדי לשלם פיצויים לנפגעי הטרור.
הממשלה כלל לא דנה בהסכם עזה תחילה אלא קיבלה עליו דיווח בלבד משר הביטחון, כך אומר השר צחי הנגבי. לדבריו, לא נשמעו התנגדויות להסכם בממשלה משום שהוא הסכם הבנוי על "מותו" של הסכם אוסלו. חוזרים, לדבריו, לנקודת ההתחלה, כפי שהיה בספטמבר 93', כשישראל שלטה על כל יש"ע, ומנסים לבנות מוקדי רגיעה עם גורמים ערביים כשנקודת המבחן היא יכולתם של ערביי הרש"פ להפסיק את האלימות ללא הבטחות תמורה מצד ישראל.
הנגבי מציין כי אין סתירה בין ההסכם הזה לבין מדיניות ממשלת שרון.
מפלגת תקומה מצביעה על כך שהירי וההתקפות על חיילי צה"ל לא פסקו, ושהמחבלים עדיין מתכננים ליזום פיגועים ובכל זאת שר הביטחון מנהל מו"מ לנסיגת צה"ל ולשליטה מחודשת של צבא המחבלים סמוך לבתינו ורחובותינו. סתירה צורמת זו, לדעתה, מעידה על כך שלא עזה ובית לחם תחילה בראש מעייניו של פואד, אלא התוכנית לבלום את מצנע תחילה.
שוב ושוב הוא משעבד את חיינו ואת שלומנו, את האינטרסים הלאומיים והבטחוניים הממלכתיים לשיקולים פוליטיים צרים", דברי התקומה.
גם יו"ר חרות, ח"כ מיכאל קליינר מתריע כי מדובר בשיבה אל סכנות אוסלו. "אחרי שהיינו בסרט "אוסלו 1" בכיכובם של פרס ורבין מגיע אלינו "אוסלו 2" בכיכובם של שרון ובן אליעזר" אומר קליינר.
לדבריו, עזה היא חלק מ"ציר הרשע העולמי" של הטרור, וצריך להעניק לה טיפול נוסח טורה בורה: יש לכבוש אותה מחדש. "עזה תחילה לפני עירק" – זהו התוכן הראוי שצריך לצקת לרעיון "עזה תחילה" – אומר קליינר.