
מדינת ישראל היא הבית שלי, השכונה בה גדלתי, העיר בה למדתי, והארץ עליה נלחמתי בצבא. כאן נולדתי, כאן נולדו לי ילדיי, וכאן יוולדו נכדי, במדינה שלנו, מדינת העם היהודי.
המוח היהודי זיכה אותנו בפרסי נובל, אנחנו אלופי שחמט, בעלי הצלחה עולמית בתחום התקשורת ותעשיית הסרטים ההוליוודית (ואל לנו להתבייש בעובדה ש-20% מעשירי העולם יהודים).
מדינה קטנה שלי, גופה במזרח התיכון אבל ראשה לא נח לרגע. סטארטאפים חדשים צצים כמו פטריות אחרי הגשם, אנחנו מובילים במחקר ופיתוח אזרחי, בעלי השיעור הגבוה ביותר בעולם של בעלי תואר אקדמי (ביחס לגודל האוכלוסיה), אחת מתשע המדינות החברות במועדון החלל היוקרתי, מקום 22 במדד התחרותיות העולמי, מקום שישי בתחום החדשנות ורביעי במספר הפטנטים.
למוח היהודי יש תרומה בולטת בתחומים: גנטיקה, מדעי המחשב, פיזיקה, כימיה, אלקטרוניקה, אופטיקה מדעי החברה, רפואה (ועוד כמה תחומים שאסור לדבר עליהם). איך שאנחנו אוהבים להיות הכי טובים, הכי מתקדמים, ותמיד צעד אחד לפני שאר העולם....
כל זה נכון עד שמתגרשים...
ברגע בו גבר יהודי יחתום על הסכם הגירושים, ממש באותו הרגע הוא יהפוך באופן אוטומטי "ובמהירות האור" מאזרח המדינה היהודית המתקדמת והנאורה שלנו שהיא מקור לגאווה בעולם כולו (!) לאזרח מדינה יהודית (אחרת שלנו) - חשוכה, אפלה בה הצדק השיוויון והקדמה עדיין לא לקחו חלק. אתם בטח שואלים את עצמכם איפה נמצאת המדינה הזו? היא פה, מסביבנו, ובתוכנו. רבים מאיתנו לא מודעים לה, כי את המפתח ל"דלת הקסמים", שלה מקבלים רק גברים גרושים!
למדינת הגרושים יש חוקים משלה:
אב גרוש לא יהיה הורה משמורן עד לגיל 6 בגלל חזקת הגיל הרך.
אב גרוש ישא בנטל כלכלת ילדיו באופן בלעדי, מבלי להתחשב ביכולתו וביכולת האם.
אב גרוש יוכל לבקר את ילדיו כאורח במועדים מסויים שיוקצו לו לשם כך, אם בכלל.
במידה ויוחלט ,ע"י הרווחה, יראה את ילדיו בפיקוח במרכזי קשר.
גם לאחר שהוכח כי תלונה שהוגשה נגדו היא תלונת שווא לא יוכל לעשות דבר.
המשטרה יכולה בכל רגע נתון, לעצור אותו ולהביאו לחקירה, ממקום עבודתו, מהבית, ברחוב, עקב תלונה מבלי לאמת אותה קודם לכן.
היא מתעלמת מהחלטות ועדות מקצועיות שהוקמו בעבר לצורך מתן פתרון לבעיה (ועדת שיפמן, ועדת שניט).
מדינת ישראל היא הבית שלי, השכונה בה גדלתי, העיר בה למדתי, והארץ עליה נלחמתי בצבא. מדינה של שיוויון ואחווה ומוסר, בלי הבדל דת גזע ומין. מדינה ששורדת ותשרוד את עוולות החיים. מדינה שהיתה עסוקה בתחרות מול העולם כולו, ותוך כדי שכחה לקדם גם נושאים פנימיים שלה, שכחה להתאים את עצמה למרתון הקדמה העולמית בו היא לוקחת חלק פעיל.
מדינת ישראל המתקדמת בה הנשים של היום כבר לא יושבות בבית עם סחבה ביד אחת ותינוק זב חוטם בשניה - יש להן קריירה ופרנסה. גברים לוקחים חלק פעיל בגידול ילדיהם ומטלות הבית ועושים זאת על הצד הטוב ביותר.
ילדי מדינת ישראל, היקרים לנו מכל דבר אחר בעולם,
אני מתנצלת בשם כולנו. מתנצלת שקצת "נרדמנו באמצע מילוי תפקידנו". מתנצלת שפישלנו בתחומי פנים כי עסקנו יותר בתחומי חוץ. מתנצלת מעמקי נשמתי על הסבל, הבדידות, והצער שנגרמו לכם עקב חוקים לא הגיוניים שכבר מזמן אבד עליהם הכלח.
אני מבטיחה לכם בזאת שנעשה כל שביכולתנו על מנת לאפשר לילדים במדינת ישראל לגדול כמו בכל המדינות האחרות המתקדמות בעולם, כי מגיעים לכם אבא ואמא שיחלקו יחד בנטל גידולכם. מבטיחה לזכור ולהזכיר שיחד החלטנו להביא ילד לעולם ויחד נדאג לגידולו, ואף אחד מכם, הוא לא רכוש אחד הצדדים ואין לאף אחד מאיתנו "בעלות" עליכם.
ילדים יקרים שלנו, אני שמחה לבשר לכם שהשינוי נמצא כבר בפתח, ואני לא לבד. קיימים הרבה מאוד הורים שחושבים ומרגישים כמוני. יחד נביא את השינוי עבורכם, כי אין לנו ארץ אחרת ואתם העתיד של הארץ הזו!
הכותבת היא חברת צוות בתנועת "הורים שווים".
למידע נוסף בקרו באתר horimshavim.co.il ועקבו בפייסבוק בדף ״הורים שווים״.