בבית הדין הצבאי ביפו התחדשה הבוקר (שלישי) עדותו של החייל שירה במחבל פצוע בחברון אלאור אזריה. היום צפוי להיות יום העדות האחרון של הלוחם.
התביעה הצבאית ממשיכה בחקירה הנגדית ועם סיומה יידרש כנראה אזריה לחקירה חוזרת של סנגוריו. בעוד כשבועיים יחלו להעיד עדים נוספים מטעם ההגנה.
התובע סא''ל נדב ויסמן עימת שוב את אזריה עם עדותו במצ"ח שבה אמר שהחליט לירות תוך מספר שניות או שבריר שנייה לאחר ששמע צעקה כי יש על המחבל מטען. התובע הטיח באזריה, "קיבלת את ההחלטה לירות במחבל שתי דקות לפני הירי".
אזריה דחה את דבריו של התובע, "זה לא נכון, כי אם זה היה נכון - הייתי יורה בו באותו הרגע. לא עמדתי עם סטופר. אתה תופס אותי במשחקי מילים".
"תוך כדי השתלשלות האירועים הנקודות מתחברות, אתה מבין את הסכנה ומבצע את הירי", הסביר החייל היורה.
התובע השיב "אם באמת היתה סכנה ברורה ומיידית, יכולת להצביע על אותה נקודה. אתה לא ירית בגלל סכנה, אלא בגלל סיבות אחרות". אזריה השיב "אני מצטער אם תיעלב. אתה מדבר כאילו יש לך ניסיון. אני אומר לך שבשטח זה שונה".
התובע סא''ל ויסמן העלה גם את טענתו של אזריה ולפיה המחבל לבש מעיל למרות מזג האוויר החם. "חברים שלך מהפלוגה לבשו באותו בוקר מעיל ופליז", אמר התובע. אזריה הגיב "אתה לא יכול להגיד לי איך הרגשתי ואיך אני מרגיש. לי היה חם באותו יום".
התובע שאל, "כיוונת לראש של המחבל והבנת את התוצאה הצפויה של זה?". החייל השיב "הבנתי שצריך לנטרל את הסכנה גם במחיר של חיי המחבל. זאת הייתה האלטרנטיבה היחידה".
"מכוון את הנשק לראש ויורה כדור אחד, אתה מבין כחובש מה תהיה התוצאה?", שאל התובע. "יריתי לנטרל להציל חיים. מבין שבירי לראש אני כנראה נוטל חיים", אמר אזריה.
"התנהגותך בסרט לא מעידה על לחץ או חשש", טען התובע ואזריה ענה "מזל שלא כל האנשים אותו דבר, כל אחד מגיב אחרת".
"כשירית לו בראש, חשבת שאולי לא תפגע?", שאל התובע, ואזריה השיב: "בהכשרה יש ירי לעומק לזמן מלחמה. כדי להימנע מטעויות הבנתי שאין ברירה, צעקתי זוזו ויריתי. אם זה נקמה, הייתי יורה מטווח אפס".