בהודעה שהעבירה דוברת רשות העתיקות נמסר כי בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו בראש פינה הישנה, על-ידי רשות העתיקות ובמימון המועצה המקומית, החברה הממשלתית לתיירות והקק"ל, עולה כי ראש פינה, שחגגה לאחרונה 120 שנה להיווסדה כאם המושבות בגליל – היא בת 5,000 שנים.

לדברי יוסי סטפנסקי, ארכיאולוג רשות העתיקות, בראש פינה התקיים יישוב באופן כמעט רציף מיום הקמתה. "חלוצי ראש פינה שהגיעו לפני 120 שנה לא שיערו לעצמם, כי מתחת לרגליהם ולבתי האיכרים שהקימו חבוי עולם שלם של שכבות ישוב קדומות, כולל שרידים של המתיישבים הישראליים הראשונים שהגיעו לאזור עוד בתקופת התנ"ך". סטפנסקי ה וסיף ואמר כי יוזמי פרויקט התיירות באזור ומועצת ראש פינה מתכננים לשלב את התגליות החשובות בתכניות פיתוח התיירות באתר.

בחפירות באתר נתגלו שרידים מחמש תקופות עיקריות:

מתקופת ההתנחלות הישראלית, המאה ה-11 לפנה"ס, נתגלו קיר אבנים איתן שהיתמר לגובה 1.6 מ' ממגורה, שרידי רצפה וכלי חרס. היישוב בתקופה זו חרב בשריפה, שסימניה ניכרים היטב בשטח. בתוך שכבת השריפה התגלו גושי טיח צבעוני שעיטרו בעבר את קירות המבנה שחרב כנראה בראשית המאה העשירית לפנה"ס. לדברי סטפנסקי, יש לייחס ישוב זה למתנחלים הישראליים הראשונים בגליל המזרחי הם בני שבט נפתלי. עוד מציין סטפנסקי כי שם הכפר הערבי שעמד סמוך לראש פינה - ג'עונה - מזכיר את שמו של גוני שהיה אחד מבניו של נפתלי. אפשר, לדעתו, שיש קשר בין שמות.

כמו כן נמצאו שרידים מהתקופה ההלניסטית, המאה השלישית לפנה"ס, בסגנון בניה פניקי מובהק. סגנון בניה זה מוכר היטב באתרי החוף כמו תל דור, עכו, אכזיב ובחוף הלבנון. נראה, שמבנה זה נכבש ונחרב על ידי החשמונאים לקראת סופה של המאה השנייה לפנה"ס. סמוך ליסודות המבנה נמצאה גם ידית של קנקן יין שמקורו באי רודוס אש בים האגאי. הידית נושאת טביעת חותם עם ציור של שושן - סמל האי רודוס - וכתובת יוונית המזכירה את השליט "תיאודטוס". הידית מתוארכת בדיוק לשנת 170 לפנה"ס.

עוד נמצאו פרטים מהתקופה הרומית - תקופת הבית השני, המשנה והתלמוד, נתלגו שרידי קיר רחב, בריכה מטויחת ומטבע מברונזה.