דעתם של הרבנים הראשיים לישראל, בכל שנות קיומה של מדינת ישראל ועד עצם היום הזה, היא שבנות לא צריכות להתגייס.
פרט לכמה בעיות הלכתיות, הסיבה העיקרית היא האווירה הקלוקלת הקיימת בצבא, שנוגדת את חינוכן וטבען של הבנות הדתיות. עובדה כואבת היא שהאקלים הנוהג בצבא והנורמות המקובלות בו סותרים את הקדושה והצניעות הבסיסיות שאנו שואפים אליהן. הטרדות מיניות, התייחסות לנשים כאובייקט מיני וסגנון הדיבור - ניבולי הפה, גבוהים בעשרות עד מאות אחוזים משיעורם בחברה האזרחית.
השורות הבאות, שכתבה חיילת משוחררת, מדברות בעד עצמן: "בעזרת שמיים החזקתי עצמי. פשוט לא נתתי לעצמי לרדת. ובכנות – כל החוויות החברתיות בקורס, שכללו התרפקויות הדדיות בנים-בנות, שירה, ריקוד, לינה משותפת במהלך סיורים ברחבי הארץ, ביקורים בשבתות – כל הדברים הללו לא היו מנת חלקי. אך כשהמתח המיני בשיאו, ואני חסרת אונים, בת בצבא של בנים, צבא עמוס חוויות ורגעים נפלאים באמת. צבא שכל כך האמנתי בחובת ההשתייכות אליו. צבא שנלחמתי עם רבים מסובביי כדי להשתייך אליו. כואב לי כל כך עכשיו להודות שטעיתי בקשר אליו, שהדברים האלה שעברו עליי במהלך שירותי בצבא – היו מיותרים" (מתוך 'אשת חיל', עמוד 18).
אווירה זו מלווה גם את מיטב בנינו המגויסים, ויש לכך מחיר, אולם מצווה מקיימים גם כאשר התנאים קשים. בנות אינן מצוות לערוך מלחמה, אלא רק לסייע, ובתנאי שאין די כוח אדם (רדב"ז הל' מלכים ז, ד). המציאות היא שיש מספיק חיילות בצבא, והרצון לשילוב נשים נובע מאג'נדה של שוויון בין המינים. את האמת הזאת יש להציג ביושרה לפני הבנות. אולם כפי שנחשף ב'בשבע' (גיליון 702), עמותת 'אלומה' מעלימה זאת מהבנות, ומוליכה אותן שולל בהצהרותיה.
למרות טענותיה של המנכ"לית יפעת סלע שהמגמה היחידה של הארגון היא ללוות חיילות בשירותן הצבאי, המציאות בשטח מצביעה על מגמה אחרת. עמותת 'אלומה' הייתה שותפה מרכזית לכנס בבית החייל שבו קרא הרב בני לאו לבנות "להתגייס על מנת להיות עבד ה'". גם באתר הארגון ניתן לראות כי אחת ממטרותיו המוצהרות היא "שינוי תודעתי ביחס לשירות נשים דתיות בצה"ל" - דבר המלמד יותר מכול כי הארגון לא מבקש רק לסייע לתופעה קיימת, אלא לבצע מהפך ערכי-אידיאולוגי ביחס לגיוס בנות דתיות.
כך כותב גם חבר אגודת 'אלומה', ד"ר אמנון שפירא: "רבים מגדולי ישראל ומרבניה הראשיים היום... מתירים לבנות להתגייס לצה"ל". לא מיניה ולא מקצתיה. הציטוטים היחידים הם מהרבנים ריסקין, נהוראי ובני לאו. הוא גם דורש מעורך העיתון שלא לפרסם את דברי הרב אבינר המתנגד לגיוס בנות, בטענה שהם "עמדות בלתי תורניות".
אל מול המדים המגוהצים למשעי, שמעוררים בכל אחד מאיתנו רגשות הערצה ושייכות, אל מול הרצון של בנותינו להיות חלק מההוויה הישראלית, יש להציג בפניהן את העובדות: הנחיצות המועטת של שירות בנות בצבא, הסביבה הצבאית השונה והשלכות השירות הצבאי שעלול להשאיר משקעים כבדים בנפשן של הבנות. ייתן ה' שכל טוב ובינה יתרה לבנותינו לשרתו באמונה, ולמצוא את הדרך הנכונה לקדש שם שמיים ברבים.
הכותב הוא ראש מכון משפט לעם וחבר בארגון חותם