אבקש להגיב על הכתבה בעניין 'אלומה' שהתפרסמה במוסף 'אתנחתא' מיום ח' בתמוז.
דבריי כאן הם עמדתי התורנית והאישית בנוגע לגיוס בנות לצה"ל (ובמנותק מעמדתי כחבר 'אלומה').
הצטערתי על דברי הרב שלמה אבינר, שהובאו בכתבה, שלפיהם ההתנגדות לגיוס בנות לצה"ל היא בשם "רבותינו הקדושים", וכי זוהי "החלטה של ריבונו של עולם". פוסקים גדולים לא נהגו להסתתר מאחורי "רבותינו הקדושים" והאנונימיים, וגם לא דיברו בשם הקב"ה, כביכול, אלא כתבו הלכה ונימקו אותה.
לוּ היה הקב"ה מתנגד לגיוס בנות לצבא בעת מלחמת מצווה, מן הסתם לא היה מוצג אז בתנ"ך סיפורה המפורט של דבורה הנביאה, שעמדה, יחד עם ברק בן אבינועם, בראש הצבא היהודי; ומן הסתם לא היה רבי יהודה הנשיא פוסק במשנה כי במלחמת מצווה יוצא "חתן מחדרו וכלה מחופתה" (סוטה ח, ז). ולוּ היה הקב"ה מתנגד לגיוס בנות, לא היו רבים מגדולי ישראל ומרבניה הראשיים היום, מתירים לבנות דתיות, מי בהיסוס ומי בבטחה גמורה, להתגייס לצה"ל.
כך קבע הרב הראשי לישראל, הרב א"י אונטרמן, כי "אם בת דתית רוצה להתגייס לצבא, וטוענת, כי היא תקיפה בדעתה ובמזגה, כי יכולה היא לעמוד במסגרת צבאית, ותשמור על תומתה וחרות מלאה בהתנהגותה והנהגותיה, ואינה חוששת משום לחץ המביא לידי ניסיונות – אין הרבנות מוחה בידה" (ו' באדר תשל"א). אילו גיוס בנות היה בגדר "איסור", היה הרב מתנגד, ולא רק "אינו מוחה".
ובהוראה נחרצת יותר פסק הרב הראשי לישראל, הרב שלמה גורן, כי "כל בת דתית המרגישה כי ערכי הדת שספגה בביתה ובבית הספר חזקים דיים, יכולה להתגייס ולשרת בצה"ל, ורצוי ביחידה דתית, אם ניתן" (ט"ז בטבת תשמ"ב).
גם רבים מרבני הציונות הדתית דהיום מסכימים, בפה מלא, לגיוס בנות. כמו הרב בני לאו (שהוזכר בכתבה), וכמו הרב מאיר נהוראי (יו"ר רבני 'בית הלל'): "הבנות הדתיות מתגייסות בהמוניהן, ולנו הרבנים אסור להישאר אדישים. איננו יכולים להמשיך ולהשתמש בפסקי הלכה ישנים שאינם רלוונטיים למציאות ימינו". וכך גם הרב שלמה ריסקין (רב העיר אפרת, שגם הקים עולם עשיר של תורה, ישיבות ואולפנות), שפסק: "אין בעיניי כל הבדל בין בנים לבנות בשאלת הגיוס לצבא, למלחמת מצווה. החיים במדינת ישראל הם 'שירות לאומי' של חיים שלמים, ואין פטור מחובת השירות הצבאי, שהוא מצווה מדאורייתא...; בריחה מהתמודדות – מעולם לא הייתה פתרון יהודי ראוי" (ב' באדר א, תשע"ד).
עמדות רבניות אלה, שהן קצת מהרבה, מלמדות שהטענה כי ההחלטה על איסור הגיוס נמסרה ישירות מ"ריבונו של עולם", טוב היה לה שלא נכתבה משנכתבה. ממחלוקת חז"ל למדנו, שאף על פי שאלה אוסרים ואלה מתירים, "אלו ואלו דברי אלוקים חיים" (עירובין יד, ב). וכאשר באים היום רבנים וטוענים שרק דבריהם שלהם אמת, בעוד דברי הרבנים החולקים עליהם – שקר, עמדה כזאת מנוגדת במובהק לדרכה של תורה.