השופטת הזהירה. אלאור אזריה
השופטת הזהירה. אלאור אזריהצילום: פלאש 90

עד ההגנה הראשון והמרכזי שעלה על הדוכן בבית הדין הצבאי ביפו הוא החייל אלאור אזריה עצמו.

עדותו נמשכה שלושה ימים. ביום ראשון התקיימה החקירה הראשית, שבמהלכה ענה אזריה על שאלות סנגוריו. ביומיים שלאחר מכן התקיימה החקירה הנגדית, שבמהלכה נאלץ אזריה להשיב לשאלות התובע הצבאי.

התזה שהעלה אזריה בעזרת סנגוריו ביום הראשון הייתה כי הוא חש סכנה משולבת. הן מכך שהמחבל ישוב לאחוז בסכין ויעשה בה שימוש, והן מהאפשרות שהמחבל נושא על גופו מטען חבלה. עוד טען אזריה בעדותו כי בשיחה שניהל איתו מפקד הפלוגה מיד לאחר הירי, סטר לו מפקד הפלוגה. לטענתו, לאחר מכן ביקש המפקד שהדברים יישארו ביניהם, וכי לא ידבר על כך עם איש.

אזריה הדגיש בעדותו הראשית גם את העובדה שהוא וחבריו לא תודרכו בשאלה כיצד להתמודד עם חשד לקיומו של מטען חבלה: "לא דיברו איתנו אף פעם על מה עושים במצב של מטען או בפיגוע משולב... שמעתי פה את מח"ט יהודה שאומר שאם היה פיגוע סכינאי, כנראה שלא יהיה פיגוע מטען. ראינו בשבוע שעבר בירושלים מחבל עם מטען וסכינים. פעלתי כנדרש לפי הוראות פתיחה באש. את הבוחן על הוראות הפתיחה באש עשו לנו רק כדי שהם יסמנו 'וי'. אמרו לנו פשוט את התשובות. זו טעות שיכולה לעלות בחיי אדם, שלא מתדרכים על מטענים".

בחקירה הנגדית עומת אזריה עם הסתירות בין העדויות השונות שהשמיע במצ"ח, ובין העדויות הללו לעדותו בחקירה הראשית בבית המשפט. אזריה טען כי העובדה שלא סיפר על הסטירות שקיבל ממפקד הפלוגה שלו בחקירתו במצ"ח לא מעידה שמדובר בשקר. "במהלך החקירות במצ"ח לא הייתי במצב נפשי טוב. גם עכשיו אני בטיפול. לא זכרתי כמה דברים בעדות שלי במצ"ח. הייתי אז בהלם מהאירוע, מהמעצר ששמו אותי. בנוסף, כל פעם היה משהו שגרם לי לרצות לגמור את החקירה מהר", הסביר אזריה.

בין אזריה לתובע התנהלו חילופי דברים קשים כמה פעמים, ואזריה הטיח בתובע לא פעם כי הוא לא מבין את הסיטואציה מאחר שאיננו איש שטח. "יותר קל לענות על דבר כזה בשטח. אני מבין שאתה (התובע – ש"פ) לא איש שטח לאור השאלות. בזמן אמת בשטח הכול שונה, אין זמן לחשוב - זה עניין של שניות בין חיים ומוות".

חלק ניכר מהחקירה הנגדית התמקד בשאלה האם אזריה אכן חש בסכנה כאשר החליט לירות, והאם ההחלטה התקבלה תוך שניות ספורות, או שמא היה מדובר בהחלטה מחושבת ומתוכננת. התובע הטיח באזריה: "קיבלת את ההחלטה לירות במחבל שתי דקות לפני הירי". אזריה דחה את דבריו של התובע והשיב לו: "זה לא נכון, כי אם זה היה נכון - הייתי יורה בו באותו הרגע. לא עמדתי עם סטופר. אתה תופס אותי במשחקי מילים. תוך כדי השתלשלות האירועים הנקודות מתחברות, אתה מבין את הסכנה ומבצע את הירי".

התובע שב והטיח באזריה: "אם באמת הייתה סכנה ברורה ומיידית, יכולת להצביע על אותה נקודה. אתה לא ירית בגלל סכנה, אלא בגלל סיבות אחרות". אזריה השיב: "אני מצטער אם תיעלב. אתה מדבר כאילו יש לך ניסיון. אני אומר לך שבשטח זה שונה".

יש לציין, כי השאלה המרכזית שבה יצטרכו בסופו של דבר להכריע השופטים היא האם ייתכן שאזריה ירה מתוך תחושת סכנה, ומתוך הבנה שהירי נחוץ לנטרול הסכנה. רק אם תצליח התביעה להוכיח מעבר לספק סביר שזה המצב, יורשע אזריה בהריגה. עם זאת, אזריה הסתבך בחקירתו הנגדית כמה פעמים, בין היתר בניסיון להסביר סתירות שהתגלו בעדות. הוא אף הוזהר על ידי השופטים לשים לב מה הוא משיב. "התשובות שאתה עונה כאן חשובות מאוד", ציינה בפניו השופטת מאיה הלר, אב בית הדין.