1
בשבוע שעבר נראה היה שהמתח בין גורמים בצה"ל לציבור הדתי-לאומי - או לפחות חלקים חשובים בתוכו - עלה לטונים גבוהים וצורמים. החבל נמתח עד לכדי חשש שייקרע.
התנפלות תקשורתית מרושעת על הרב הצבאי הראשי הבא, אל"מ הרב אייל קרים, לא הצליחה אמנם להביא לביטול ההחלטה על מינויו. אולם עצם הזמנתו לבירורים הזויים ומשפילים על דברי תורה שכתב כאזרח לפני כ‑13 שנים הותירה טעם מר ותחושה שמישהו בצבא מנסה לקצץ את כנפיו בטרם ייכנס לתפקידו.
קדמה לכך ההחלטה המאכזבת והמקוממת של הרמטכ"ל, להוציא מאחריות הרבנות הצבאית את תחום הנחלת התודעה היהודית בצבא ולהעבירו לאחריות אגף כוח אדם (אכ"א). החלטה אחרת, שקובעת כי לתפקיד מפקד גדוד לא יוכל להתמנות מי שכבר הגיע לגיל 32, נומקה אמנם בסיבות כלכליות, אך התפרשה גם כפגיעה במי שרוצים ללמוד כמה שנים בישיבה לפני שיפנו לשנים ארוכות של שירות כקצינים בכירים בצה"ל.
מקלות בגלגלי קידומם של קצינים בכירים דתיים והיעדרו של אלוף חובש כיפה במטכ"ל, למרות האחוז הגבוה של קצינים וחיילים דתיים ביחידות הקרביות; חיזוק המגמה של ערבוב חיילים וחיילות ביחידות קרביות; אפילו ההחלטה החדשה והתמוהה להתייחס אל חיילים בעלי זקן כמי שהופעתם איננה ייצוגית – כל אלה יצרו בציבור הדתי-לאומי תחושה שצה"ל שינה לרעה את יחסו אליו.
2
הביטוי החריף ביותר לתחושה זו ניתן בנאומו של הרב יגאל לוינשטיין, ראש המכינה הקדם צבאית בעלי, בכנס 'ציון וירושלים' לפני שבועיים. התקשורת כדרכה נטפלה לטפל ועסקה בהזדעזעות מהתייחסותו הקצרה לקהילת הגאווה. אבל רוב דבריו הוקדשו לניתוח מגמות מסוכנות של הטמעת ערכים בעייתיים ושנויים במחלוקת ביחידות צה"ל, על ידי חיל החינוך. בין השאר ציטט הרב לוינשטיין מדבריו החמורים של קצין בכיר שאמר על החיילים בוגרי המכינות הדתיות: "אנחנו אוהבים את המוטיבציה שלכם, אבל לא סובלים את הדעות שלכם, את האידיאולוגיה הנוראה שאתם מביאים מבית המדרש".
בסערה שקמה בעקבות הנאום, נראה היה שמערכת הביטחון שוב נסחפת אחרי ההתנפלות התקשורתית. למרות שהרב לוינשטיין אינו איש צבא ודבריו נאמרו במסגרת אזרחית, בצה"ל מיהרו להגיב ובחומרה. בוטל ביקור מתוכנן של ראש אכ"א האלוף חגי טופולנסקי במכינת עלי, ומפגשים שגרתיים מתוכננים של הרב לוינשטיין עם יחידות בצה"ל. בתקשורת דובר על כוונה של משרד הביטחון לקצץ בתקציב המכינה שהרב לוינשטיין עומד בראשה, והוא זומן לבירור אצל מנכ"ל משרד הביטחון. כל אלה צעדים מקוממים המאפיינים משטרים חשוכים, שבהם מחנכים ואנשי רוח אינם זכאים לחופש דעה, לחופש מצפון ולחופש ביטוי. הידיעה הברורה שהתבטאויות מקבילות של נציגי המחנה האידיאולוגי הנגדי לא יטופלו בחומרה דומה רק העצימה את תחושת המצור והקיפוח.
3
דווקא כשהמתח הגיע לשיאו, נעשו השבוע שני צעדים משמעותיים לצינון האווירה. הרב יגאל לוינשטיין נאלץ לשלוח למנכ"ל משרד הביטחון מכתב הבהרה. במכתבו הרב לוינשטיין לא חוזר בו מהביקורת שהביע, אבל מדגיש שהיא באה מלב כואב ואוהב. הוא מביע רוח חיובית ורצון טוב לשיתוף פעולה עם צה"ל, ומבהיר שלא התכוון לומר - כפי שיש אולי שפירשו - שצריך להדיר מצה"ל את בעלי הנטייה החד-מינית. כאמור, יש להתקומם על עצם ההזמנה לבירור ועל הדרישה למכתב הבהרה תחת איומים, אבל תוכן המכתב הוא טוב וראוי, גם במה שיש בו וגם במה שאין.
כדאי מאוד שמנכ"ל משרד הביטחון יסתפק במכתב ויוריד את הנושא מסדר יומו.
מהכיוון השני, החלטת הרמטכ"ל למנות לקצין חינוך ראשי הבא את תא"ל צביקה פייראיזן היא תרומה משמעותית לשיפור האווירה.
אם נדמה היה שחיל החינוך הוא חוד החנית החילוני-ליברלי שילך ויחריף את המאבק בערכי הציונות הדתית בתוך צה"ל, בא הרמטכ"ל ומינה למפקד החיל קצין בכיר שלראשו כיפה סרוגה, ובכך אותת שהוא לא מעוניין במאבק שכזה. גם אם לא זה היה הגורם העיקרי בהחלטה על המינוי, יש בבחירה הזאת מסר מרגיע.
עכשיו צריך רק לקוות שבתקשורת לא ינצלו את השנה שנותרה עד לכניסת המינוי לתוקף כדי למצוא איזו התבטאות נושנה של תא"ל פייראיזן החורגת מכלליו הנוקשים של הפוליטיקלי-קורקט. אמנם פייראיזן הוא איש חיל אוויר ותיק שבתפקידיו כנווט קרב, כמפקד טייסת וכאיש מודיעין ומבצעים מיעט מאוד בהתבטאויות ציבוריות. אבל יש להניח שהוא דיבר אי פעם באיזו בר-מצווה משפחתית או אולי שלח איזה ווטסאפ. בטח יש מי שבולשים כעת ומחפשים התבטאות לא זהירה שלו משלושים השנים האחרונות - על סגולת ישראל, ביטחון בהשם, הפרדה בין גברים לנשים בתפילה, נטיות חד-מיניות, משהו מפליל כזה או אחר. אבל רא"ל איזנקוט כבר הוכיח בתפקודו בעניין הרב קרים שהוא לא ממהר לחזור בו מהחלטות על מינויים.
המאבק על מקומה של היהדות בתוך צה"ל מחייב פקיחת עין תמידית. המגמות הבעייתיות עדיין מבעבעות בשטח ומינוי אחד לא יחסוך את הצורך לעמוד על המשמר. אבל בימים שבהם המתח הגיע לנקודת רתיחה, טוב שהרמטכ"ל נקט בצעד שמצנן את הרוחות.
שלנו ושלכם
סקר TGI החצי-שנתי שתוצאותיו פורסמו השבוע קובע כי בחציון הראשון של שנת 2016 עלה שיעור החשיפה של 'בשבע' לכדי 7.7 אחוזים מכלל קוראי העיתונים בעברית בישראל. הנתון הזה משקף כמות ממוצעת של כ‑323,000 קוראים מגיל 18 ומעלה. זהו הנתון הגבוה ביותר שנרשם ל'בשבע' אי פעם. השיא הקודם, שנרשם לפני שנה וחצי, עמד על 7.3 אחוזים.
אנו שמחים ומודים לריבונו של עולם על ביסוס מקומו של 'בשבע' כעיתון השלישי בגודלו בישראל. בין העיתונים שיוצאים לאור בסוף השבוע, 'בשבע' ממוקם אחרי שני העיתונים הגדולים - 'ישראל היום' ו'ידיעות אחרונות', ולפני מותגים ותיקים ומוכרים כמו 'מעריב סופהשבוע' (5.5 אחוזים בסקר העדכני), 'הארץ' (4.3), ובתוך המגזר הדתי - 'מקור ראשון' (3.5).
'בשבע' הוא העיתון השלישי בגודלו בישראל בסוף השבוע גם מבחינת מספר העותקים שהוא מדפיס – למעלה ממאה אלף בכל סופשבוע. אבל סקר TGI אינו מתייחס למספר הגיליונות, אלא למספר הקוראים על פי הצהרתם.
סקרים אינם מדע מדויק, אבל הם משקפים מגמות. מצירוף סך הסקרים לאורך השנים עולה תמונה ברורה לפיה 'בשבע' זוכה לחשיפה גדולה מאוד בציבור הדתי-לאומי, נקרא בהיקפים גדולים במגזר החרדי, ויש לו גם אלפים רבים של קוראים שאינם דתיים.
מיום היווסדו לפני 14 שנים 'בשבע' אינו גובה תשלום מקוראיו, אבל הוא דורש מהם להקדיש לו משאב לא פחות חשוב - את הזמן שלהם. החשיפה הגדולה שמקבל העיתון מלמדת שציבור גדול מאוד מוצא עניין בדברים שנכתבים בו, ומרגיש לפחות מידה של הזדהות עם הקו האידיאולוגי שלו: קו דתי-לאומי ימני ותורני, בטוח בדרכו ולא מתנצל, ויחד עם זאת פתוח להקשיב לדעות שונות ולגוונים שונים.
התבססותו של 'בשבע' כעיתון בעל חשיפה גדולה, השלישי בגודלו בישראל, היא הישג משותף לנו – צוות עובדי 'בשבע' ומנהליו שמחזיק את העיתון מהצד המערכתי, הארגוני והכלכלי, ולכם – קוראיו הנאמנים של העיתון, שהמספר ההולך וגדל שלכם הוא שקובע את גודל ההישג.
'בשבע' מתפתח בהדרגה, צעד אחר צעד, ומעיתון קטן של כעשרה עמודי מערכת (לא כולל מודעות) בתחילת הדרך הגיע עד היום לכדי יותר מפי שלושה מזה. משנה לשנה אנו עושים מאמצים לגדול בכמות ובעיקר להוסיף איכות על ידי כותבים מקצועיים ומעניינים ועיסוק במגוון הולך ומתרחב של נושאים ותחומים. כל זה יכול לקרות רק בד בבד עם גידול בהכנסות העיתון.
עם הנתונים האופטימיים של הסקר המעודכן, שמוכיחים שוב עד כמה הפרסום ב'בשבע' משתלם ואפקטיבי, אנו מקווים בעזרת ה' להמשיך לגדול ולהתפתח ולתת לקוראינו יותר, גם בכמות וגם באיכות.
לתגובות: eshilo777@gmail.com