השקר הגדול של המשפטנים

1. מכירים את הקושיה העתיקה, האם אלוהים יכול לברוא אבן שהוא לא מסוגל להרים? דומני שאין אדם שבשמיעה ראשונה זה לא נשמע לו פרדוקס בעייתי. האם יתכן שקיימת מגבלה על הרצון האלוהי?

למרות זאת, כל מי שחופר מעט בעניין הזה מבין שהפרדוקס כאן איננו פרדוקס. כן, מי שיוצר את החוקים יכול לשנות אותם. עבור אלוהים חוקי הטבע אינם "חוקי טבע".

2. אחת האשליות שמשפטנים אוהבים מאוד היא האשליה שהכללים המשפטיים הם סוג של "חוקי טבע". 'זה לא אני, זה החוק', יטען המשפטן, 'אני חסר אונים'. 'אז נשנה את החוק', תנסה להשיב לו, והוא יענה, 'זה בלתי אפשרי, זה עיקרון יסוד של השיטה'.

כביכול, יש חוקים, מעליהם חוקי יסוד, ומעליהם עקרונות יסוד מקודשים, כאלו שאפילו המחוקק בכבודו ובעצמו לא יכול לשנות. עקרונות משפטיים שלא כתובים בשום מקום, אבל איש לא רשאי לגעת בהם ולא לערער על תוקפם.

האשלייה הזו עובדת נפלא, עד שיום אחד אתה מגלה שכשרוצים - יכולים. פתאום אתה מגלה שהחוק איננו מחסום בלתי עביר, ועקרונות היסוד יודעים להתגמש היכן שאותם משפטנים באמת רוצים.

3. אירוע כזה התרחש הבוקר בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת. היועץ המשפטי של מערכת הביטחון, עו"ד אחז בן ארי, יהודי יקר ואדם רציני מאוד שמוערך על ידי כל מי שעבד אתו לאורך שנותיו הרבות במערכת, ניסה להסביר מדוע המדינה לא יכולה לסייע בעניינו של יהודה הישראלי.

בן ארי סיפר עד כמה המערכת רוצה לעזור, וציין כי ישנה בעיה, זה פשוט בלתי אפשרי מבחינה משפטית. יש כאן בעיה משפטית שפשוט אין לה פתרון. לכאורה זה נשמע משכנע. אלא שאז הגיע ח"כ בצלאל סמוטריץ' ונעץ סיכה דקיקה בבלון הזה. מתברר שבמשך שנים לא מועטות המנהל האזרחי מעניק רשיונות חציבה למחצבות פלסטיניות ביו"ש, למרות שדיני התכנון אוסרים את החציבה שם. כן, אותם דיני תכנון שבגללם המדינה לכאורה לא יכולה לממן את בניית הבית ליהודה הישראלי. ולמה היא נותנת את הרשיונות? מתשובת המדינה לבג"ץ בעניין הזה עולה שמדובר ב"נימוקים כבדי משקל". שמעתם? אם יש "נימוקים כבדי משקל" החוק המשפטי כבר איננו חוק טבע. בגלל "נימוקים כבדי משקל" אפשר לעקוף אותו.

4. אל תבינו אותי לא נכון. חוק זה לא צחוק. החוק צריך להנחות את חיינו, ושלטון החוק הוא ערך חשוב מאוד. בלי שלטון החוק הופך האזרח למטרה נוחה להתעמרות שלטונית, ואיש את רעהו חיים בלעו.

העניין הוא שהחוק האנושי, בניגוד לחוקי הטבע, הוא לא גזירת גורל. במקום שתוצאתו של החוק היא עוול מוסרי, צריך למצוא את הדרך לפתור את הבעיה. לעמוד ולהגיד "אין פתרון" זו לא תשובה. תפקידם של המשפטנים במקרה כזה הוא לא לספר שאין פתרון - אלא למצוא את הפתרון, אחרת המשפט הופך לחוקי סדום.