ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת החלה בהצבעות על סעיפי חוק הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות.
בין ההחלטות שהתקבלו בועדה, תועבר הביקורת המערכתית על הפרקליטות לאחריות מבקר המדינה, שיבצע את הביקורת באמצעות צוות מיוחד שיעסוק בנושא.
"כעו"ד וכשופט אני נושם משפטים ופרקליטים כבר 45 שנה. הרציונליים בהצעת החוק, קשורים בהתנהלות נכונה בהתגוששות שבבתי המשפט. החוק חשוב, ייתן כלים ויוסיף לרוח הטובה בין פרקליטים מהמגזר הפרטי לחבריהם בציבורי, אמר המבקר בדיון.
שפירא הוסיף ואמר כי אין אצל המבקר תוכנית כבקשתך. יכול שיצטברו מספר רב של תלונות ואני אתייחס אליהם לפי שיקול דעת מקצועי. לדבריו, "יש לי תוכנית עבודה גם לפני פניות הציבור. יתכן שהפניות ישמשו כתוספת לביקורת שאני עורך".
לשאלת ח"כ אוסמה סעדי מה יוסיף החוק אם הביקורת תוטמע במשרד המבקר, השיב השופט שפירא "יש לנו תוכנית עבודה רב שנתית. בנוסף, יש לנו בנק נושאים. צריך מזל כדי שהנושא יכנס לבנק הנושאים. כך ייצא שאולי נבקר את התחום רק עוד שלוש שנים. כשיהיה צוות שזה יהיה תפקידו, הוא יעשה את זה בתדירות גבוה יותר ובמקצועיות. המבקר גילה "כבר התחלנו להיערך לכך, זה עניין של חודשים ספורים".
בידי נציב הביקורת תישאר כאמור רק הסמכות לטפל בתלונות ספציפיות. החוק החדש קובע אמנם כי גם היועץ המשפטי לממשלה יהיה כפוף לנציבות שתוקם ותעסוק בתלונות הציבור, אולם היועץ יוסמך לעצור טיפול בכל תלונה שתוגש לנציבות, וזאת בעקבות שורה של עילות המפורטות בהצעה.
שרת המשפטים איילת שקד הגיעה גם היא במפתיע לדיון ואמרה, "באתי לבקש מחברי הוועדה להוסיף לסמכויות הנציב את האפשרות לבקר גם את התביעה הצבאית המבצעית. זה יחזק אותנו מול התביעות הבינלאומיות".
בתנועה למשילות ודמוקרטיה תוקפים את החוק שמאושר בשעות אלו בועדה. "הביקורת המערכתית, שהוציאה דוחו"ת יקרים מפז, תפוצל ותחוסל", אומר יהודה עמרני מהתנועה למשילות ומפנה את תשומת הלב לכך שבניגוד להצהרות של מובילי החוק, היועץ המשפטי לממשלה ומשניו, לא נמצאים תחת הביקורת.
"המשנים הוחרגו באופן מפורש, והיועץ המשפטי לממשלה רשום באופן טכני בחוק כמבוקר אבל בפועל, הנציב זקוק לאישור שלו מראש לברר כל תלונה, והוא יכול לעצור בירור של כל תלונה באמצע, בלי לתת דין וחשבון לאיש, כולל לא לשרת המשפטים".
סעיף בעייתי נוסף אותו מציינים בועדה עשוי לפגוע במי שיפנה לנציבות הביקורת וימנע הגשת תלונות. בניגוד לכל גוף ביקורת ותלונות אחר, לא ניתן יהיה להגיש תלונה על פרקליט בלי תצהיר החתום על ידי עורך דין, שמלבד העלות והזמן הכרוכים בהגשתו, מדובר בחשיפה לאיום מצד התביעה על עדות שקר, אם מישהו במערכת יחשוב שלא דייקת באיזה שהוא פרט. מסבירים בתנועה למשילות ודמוקרטיה וטוענים עוד כי בעוד המתלונן ימסור את תלונתו תחת תצהיר, הפרקליט יהיה פטור מכך כשיגיש את תשובתו.
בתנועה למשילות ודמוקרטיה אומרים, "היום הוא היום האחרון. אם יו"ר הוועדה, ניסן סלומיאנסקי, ושרת המשפטים איילת שקד לא יתעשתו, ולא יבטלו את הסעיפים הבעייתיים, ובמיוחד את אלו שהופכים את הנציב לבובה נטולת כל שיקול דעת, החוק הזה לא יהיה חוק מיותר. הוא יהיה חוק רע".