אי צדק (אילוסטרציה)
אי צדק (אילוסטרציה)צילום: iStock

אתה מגיע לבית המשפט ומתיישב עוד לפני שהשופט מגיע. מתיישבת מולך מזכירתו, הקלדנית, מורמת ממך. היא רושמת, אבל רק דברים שייצאו מחמיאים לשופט.

הפרוטוקול, הוא תחום המחייה הפרטי שלה ושל השופט בלבד. הכל נעשה בדלתיים סגורות. הכל נעשה בדלתיים סגורות. כאן, בעולם הסודי הזה, העולם הכמוס הזה, הכל יכול להעשות. אפשר להגיד שיש "חזקת הגיל הרך" שגוברת על כל היסטוריה שהיא, שגוברת על כל מציאות ממשית שהיא, שגוברת על שנים של הליכה לגן מידי בוקר, על שנים של הושטת בקבוק, על שנים של טיולים לגינה, על שנים שבהם לא היה שם אף אחד מלבדך. אף אחד מלבדך. אבל לשופט, לקלדנית, לפקידת הסעד שממול, לאם, לעורכת הדין של האם, יש רעיונות שונים.

הם יעשו הכל כדי לדרוס אותך עד היסוד. הם יעשו הכל כדי להכחיד אותך מעל פני האדמה. קודם הם יפגעו בשמך הטוב, בשלל כינויי גנאי ותיאורים מעוררי פלצות, שלא רק יערערו את עצם קיומך כאב, אלא יעלו תמיהה איך זה שאתה בכלל מסתובב בחברת בני אדם? וכשזה לא יספיק הם ידביקו לך את האישום הכבד מכל. יותר גרוע מאונס, יותר גרוע מרצח, יותר גרוע מרצח עם. כן, אתה מסוכן.

אתה מסוכן, לכל אדם. אבל בראש ובראשונה לשארי בשרך. אתה מסוכן, לא בגלל שעשית משהו, לא בגלל שאמרת משהו, לא בגלל שאפילו רמזת שאתה עומד לעשות משהו. אתה מסוכן, מעצם הבקשה שלך. הבקשה הזאת שלך, להמשיך להיות מעורב, להמשיך להיות שם, היא בקשה מאוד מסוכנת. אתה סכנה. ומעצם זה שאתה סכנה, אתה סכנה עבור כל אדם, לא רק עבור כל מי שנמצא כאן במשפט הראווה הזה.

אתה מוכרח להיענש

וכן, אם אתה מסוכן אפשר לשלוח אותך לתא מעצר, עם אנשים שבאמת עשו דברים, שבאמת דקרו, שבאמת סחרו בסמים, שבאמת פגעו במזיד באנשים אחרים, שבאמת יש בהם רוע בנפש. כי הבקשה הזאת שלך, להמשיך להיות שם, היא בקשה, שהיא רעה עבור החברה לפחות כמו דקירה, לפחות כמו מכירת סם. אתה מוכרח להענש.

אתה מוכרח להיות מורחק. אתה מוכרח לראות את הבשר מבשרך אך ורק בפיקוח של אישה. כל אישה. במתקן סגור, מאחורי סורג ובריח. לא, זה לא שאתה בכלא. זה הם שבכלא. אתה, אתה בסך הכל ניצב. המטרה היא להגן עליהם, בפניך. כי אתה מסוכן וצריך להרחיק אותך, לכמה שיותר זמן. ואחרי שתגמר תקופת ההרחקה, אל דאגה, אנחנו כעת אמנם עושים לך טובה, אבל תהיה בטוח, שהמסוכנות הזאת שלך עוד תלווה אותך לזמן רב.

מוטב לך להפסיק להיאבק

אתה, אתה נעצרת. אתה כבר לא ככל האדם. אתה אדם שהוטל בו מום, אתה אדם שהושמה עליו תוית, אתה אדם שצריך להוכיח את חפותו, בכל יום, בכל שעה. לא רק שההורות שלך איננה מובנת מאליה, עצם החירות שלך איננה מובנה מאליו. אז מוטב לך להפסיק להיאבק, לטובת עצם נשמת אפיך, כי מפה העניינים רק הולכים להדרדר יותר.

יש מספיק עובדות סוציאליות ויש מספיק פסיכולוגיות-מטעם שיכולות לרשום עליך ככל העולה בנפשם, אפשר למלא עליך רומנים שלמים מלאים בדיות קיצוניות ומסמרות שיער, כי הרי אין מי שישאל "רגע, האם כל זה באמת קרה?"