צביקה כהן
צביקה כהן Courtesy of family

צביקה כהן, שהותקף בגרזן על ידי מחבל אכזרי בקניון במעלה אדומים בחודש פברואר האחרון, יחגוג עם משפחתו יום הולדת 48.

הרופאים העריכו שספק אם יתעורר ממכות הברזל שחטף בראשו ואם כן — יש סיכוי שיישאר נכה כל חייו וגם לא יוכל לדבר. אבל בזכות נחישות הרופאים והמטפלים, בזכות האופטימיות ורוח הלחימה של צביקה — קרה הבלתי אפשרי.

בתקופה הראשונה היה פלג גופו השמאלי של צביקה משותק, ככל שחלף הזמן השתפר מצבו. "עכשיו אני מסוגל לאכול ולהתרחץ לבד, מצליח ללכת ולהביע את עצמי הרבה יותר טוב מאשר לפני כמה שבועות".

העיתון "ידיעות אחרונות" דיווח הבוקר כי היום, כשיגיע הביתה, יחכו לו שם אשתו סימה וילדיו גבריאל (19), שבימים האחרונים התגייס לצה"ל, התאומים תהילה ומשה (13) וליאור בן ה־10.

"דבר ראשון אחבק את הילדים. אני בעיקר מתגעגע אליהם", אומר לעיתון צביקה בחיוך שלא יורד מעל פניו. "אני גאה בעצמי שהצלחתי להשתקם, ואין לי ספק שאחזור לעצמי לחלוטין. ניצחתי למרות הכל. אני גיבור. החלום שלי הוא לחזור לשגרה היומית", הוא אומר בעיניים נוצצות. מנהל המחלקה לשיקום חבלות מוח, ד"ר ירון סחר, משוכנע גם הוא שצביקה יחזור לעצמו לגמרי. "כבר היום הוא עצמאי לגמרי", אמר.

"אני חושב שהאופטימיות והחיוך הם שעזרו לי להתגבר. אני פותח דף חדש בחיים", אומר צביקה.

הוא זוכר היטב את הלילה הנורא ההוא שבו הותקף על ידי אחמד נאסר, פלסטיני שעבד במסעדה בקניון, "הייתי בחדר הבקרה. שמעתי נקישה בדלת. זה היה אחמד שבא לקחת מפתחות של הקניון כדי להכניס פועלים. פתאום הוא הניף גרזן והיכה אותי פעם אחר פעם. בלי רחמים. בראש, בגב, בצוואר, ביד. ניסיתי להתגונן. נלחמתי בו, עד שהתמוטטתי. הכרתי אותו 10 חודשים. היינו חברים. עישנו ביחד, שתינו קפה ביחד, והוא בגד בי. למרות הכל אני לא שונא ערבים, רק אותו. אסור להכליל".

הטרור היכה במשפחה פעמיים: לפני 16 שנה הותקף אחיו של צביקה בסכין על ידי מחבל שעלה למונית שלו ונפצע קשה מאוד. עד היום לא חזר לעבודה.

הוא ביקש להודות לצוות בית לוינשטיין, ובהם המרפאה בעיסוק רותם אליאב, וקלינאית התקשורת דיאנה ארניסיבה צ'רני, ובעיקר לבני משפחתו שליוו אותו לאורך כל ההתמודדות הקשה.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו