אקדים ואומר שאסור להסכים בשום אופן להוריד את עמונה מההר, ורק בדיעבד יש לאפשר פתרון של הזזת הבתים לתוך שטח נכסי נפקדים.
ראיתי בעיניי את הכלובים גוררים אותנו מעל גגות ימית. ראיתי את הבולדוזרים מנפצים את בתי גן אור ונווה דקלים, ושלושה חודשים אחר כך חטפנו מכות בעת הריסת בתי עמונה. די!
הגיעה העת לשים קץ להרס ולחורבן. במקום לבנות ולהרחיב את ההתיישבות ולחתור ליצירת רוב יהודי בשטחי יו"ש, אנחנו עסוקים בהישרדות ובניסיונות למניעת ההרס.
חשוב להבהיר מה מעמדם המשפטי של שטחי בנימין ובתוכם השטח שעליו נבנתה עמונה. רוב שטחי בנימין הם אדמות מדינה, ושייכים בדין למדינת ישראל, כולל אדמות עמונה. בשנת 1963 פרצה אינתיפאדה של תושבי יו"ש נגד בית המלוכה הירדני, וההתפרעויות איימו למוטט את שלטונו של חוסיין, שדיכא אותן באכזריות. כדי לרצות את התושבים הוא חילק להם את אדמות המדינה, קרקעות שאינן שייכות לו, מכיוון שכיבוש "הגדה המערבית" על ידי ירדן מעולם לא הוכר על פי המשפט הבינלאומי. אולם חוסיין רשם את הקרקעות על שם מוכתרי הכפרים והצליח לפוגג את ההתקוממות. הממשל הצבאי הישראלי, ואחריו המינהל האזרחי, לא ערערו על הרישום הכוזב הזה.
כך הפכו הקרקעות הללו ל"קרקעות פרטיות". אפשר גם לראות שחלוקת הגושים והחלקות אינה לפי תוואי הקרקע אלא בקווים ישרים. החלקות הללו ברובן המכריע גם לא עובדו מעולם.
אויבי ההתיישבות, הנתמכים במימון זר, הפילו ברשתם את היועצים המשפטיים ואת בג"ץ, ואלו הסכימו, בין אם ברצון ובין אם במנוד ראש.
הרעיון של אנשי ההתיישבות לאיתור חלופה ליישוב ב'גאולת ציון' שליד שבות רחל משחק לידי אויבי ההתיישבות. כך הם ממשיכים לשחוק את כוחנו במאבקים מתגלגלים. זו חזרה על השגיאה לאתר מיקום חדש לאנשי מגרון ליד היישוב אדם.
צריך לשים לזה סוף ולחוקק את חוק ההסדרה. החוק הזה צודק ומוסרי במיוחד מכיוון שכאמור, השטח שייך על פי דין למדינת ישראל. רק במידה שבג"ץ ימשיך להתעלל וידחק אותנו לפינה, יש לפנות לפתרון של שימוש באדמות נפקדים.
עדי מינץ
מנכ"ל 'יש"ע הירוקה', לשעבר מנכ"ל מועצת יש"ע