חשבתם שחקלאות היא מקצוע שעבר זמנו? תחשבו שוב.
מדע החקלאות המודרנית, הידוע בשם אגרונומיה, עושה שימוש בטכנולוגיות המתקדמות ביותר בעולם של ימינו, וכולל הרבה יותר מגידול של פירות, ירקות ובעלי חיים.
בשילוב עם מדעי הביולוגיה (בוטניקה, גנטיקה, מיקרוביולוגיה, זואולוגיה), כימיה, פיזיקה, מתמטיקה, מחשבים, רובוטיקה, כלכלה ותחומים נוספים, עוסקת האגרונומיה במגוון נושאים, ביניהם מיון ואפיון סוגי קרקע לגידולים חקלאיים, השבחת גידולים, הגנה על הסביבה והצומח, שימוש חכם במשאבי הטבע, ייצור חומרי גלם לתעשיית המזון, שימוש בכלכלה, ניהול ושיווק להנבת רווחים מפעילות המשק ועוד.
בשנים האחרונות הפך תחום החקלאות לענף היי-טק במלוא מובן המילה, ורבים סומכים על הפיתוחים וההמצאות החדשניים בתחום זה שיסייעו בפתרון בעיית הרעב העולמי האורבת לפתחנו, בשל שיעור גידול האוכלוסייה על כדור הארץ לעומת כמות המשאבים המוגבלת. מומחים רבים הגיעו למסקנה ששימוש בחומרים מתקדמים להגנת הצומח, שיטות השקיה מתקדמות, חומרי דישון איכותיים, טכנולוגיות חדשות לטיפוח זרעים וייצור כלים מכניים חדישים, הם הכרח למציאת פתרון למשבר המזון העולמי.
החקלאות הטכנולוגית העולמית, האגריטק, מתפתחת בשנים האחרונות בתנופה אדירה ועוברת דיגיטליזציה ואוטומציה באמצעות רובוטיקה, שיתוף נתונים בעננים וירטואליים ושימור ידע. ישראל, שלא במפתיע, נמצאת בחוד החנית של המחקר העולמי בתחום זה, והפיתוחים שנוצרו בה הם שילוב ייחודי של גידולים מסורתיים עם אמצעים טכנולוגיים, כלכליים וביולוגיים חדשניים.
ההמצאה הישראלית החשובה ביותר בתחום הגידול החקלאי היא קרוב לוודאי שיטת הטפטפות המפורסמת להשקיה מבוקרת של גידולים. אבל זה כבר "אולד ניוז". בשל תנאי האקלים היבשים בארץ פותחו בישראל שיטות מתוחכמות שמשלבות טכניקות השקיה ודישון המבוקרות על ידי מחשבים ומטרתן לחסוך במים. דוגמה להמצאה כזו היא יבולי כותנה גבוהים במיוחד המושקים באמצעות מי ביוב (קולחין) מסוננים וממוחזרים. המצאה נוספת, חדשה יותר, היא האקוופוניקה - שיטת גידול צמחים במים, במנותק מהקרקע, כאשר הדישון של המים מגיע מגידול דגים. באופן כזה מתקבלת שיטה חסכונית במים, ומתאימה מאוד לאזורנו.
תחום נוסף בו מצטיין המחקר הישראלי הוא השבחת גידולים באמצעות הכלאות או הנדסה גנטית כדי להעלות את תנובתם ואת ערכם התזונתי. הנה כמה טעימות על קצה המזלג: שיח שמניב עגבניות ותפוחי אדמה, עגבנייה צהובה בטעם אגס, ציפויים אכילים לפירות וירקות, עלי תרד ענקיים ועוד אינסוף דוגמאות, שאולי נשמעות הזויות, אבל הן מציאותיות לגמרי, ועל טהרת הכחול-לבן.
דוגמאות מרשימות נוספות לפיתוחי ההיי-טק בתחום החקלאות: מצלמת מעקב שמתעדת את התפתחות הגידולים ומשדרת לאתר אינטרנט המאפשר לחקלאי לבדוק את מצב המשק מרחוק, זרוע רובוטית שניתנת להתקנה בכל עמדת חליבה ומטרתה להחליף את עבודת החולבים, ומערכת שיכולה לחמם וגם לקרר שורשים ולהגן על גידולים מתנאי אקלים קיצוניים.
גם בתחום החקלאות הירוקה ישראל לא נשארת מאחור. כך לדוגמה הומצאו בארץ מתקן תלוי על עץ שלוכד את המזיק הראשי לגידולים בארץ – זבוב הפירות, חומר הזנה אורגני ליבולים שמשפר את תהליכי הגדילה ומגדיל את פוריות הגידולים, מכשיר לחימום כרמי ענבים אורגניים למאכל שמאיץ את הבשלתם, כלי גינון שקטים כמו מסורים וגוזמות שלא צורכים או פולטים עשן, ופתרונות ביתיים למיחזור פסולת אורגנית כמו קומפוסטר שמייצר גז בישול ופח איסוף פסולת אורגנית.
בישראל מתקיימים מדי תקופה כנסים בינלאומיים בנושאי האגרונומיה שבהם מציגים מדענים צעירים המצאות ופיתוחים חדשניים. השיטות הביו-טכנולוגיות שפותחו בארץ הביאו ליצירת קשרים ענפים עם מדינות העולם השלישי, ומשתלמים רבים ממדינות אלה מגיעים ללמוד בישראל. במקביל אגרונומים ישראליים מוזמנים לעיתים תכופות למדינות שונות לסייע בתחומי הפיתוח החקלאי.
לסיכום, בבואנו לשקול את לימודי האגרונומיה, עלינו לקחת בחשבון לא רק את העובדה שזה איננו ענף מיושן ששייך לחלוצים, אלא שההיפך הוא הנכון. האגרונומיה המודרנית היא מקצוע מורכב, מתוחכם ועדכני, מקצוע שעומד בקדמת המחקר הטכנולוגי, שצובר תאוצה מתמדת ושעיני העולם כולו נשואות אליו בתקווה.
בתערוכה החדשה "שדות המחר" במוזיאון המדע בירושלים תוכלו לגלות מידע נוסף ומרתק בנושא פיתוחים חדשים בתחום האגרונומיה. התערוכה, המיועדת לכל המשפחה, מציעה למבקרים חוויה התנסותית ומעשירה במעבדת שדה, מעבדת מזון ומעבדת מידע, וגם מתחמי חוץ למפגש עם גידולי מזון. ברחבי התערוכה תוכלו לפגוש גם עבודות אמנות חדשניות העוסקות בנושא החקלאות תחת הכותרת: "אגרופוליס – התערבויות אמנותיות בתערוכה מדעית".
התערוכה "שדות המחר" מתקיימת במוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים, שדרת המוזיאונים (בגבעת רם). שעות פתיחת המוזיאון: יולי: ב'-ה': 18:00-10:00, אוגוסט: א'-ה': 19:00-10:00, ימי ו': 14:00-10:00.
מחירי כרטיס: ילדים עד גיל 5 חינם, ילד מעל גיל 5 / מבוגר: 60 ₪, כרטיס משפחתי (הורים וכל ילדיהם או סבים וכל נכדיהם): 220 ₪. לבירורים: 02-6544888. אתר המוזיאון: www.event.mada.org.il