פנחס ולרשטיין, מראשי גוש אמונים, מנכ"ל מועצת יש"ע וראש המועצה האזורית מטה בנימין בעבר, מדבר על המאבק נגד תכנית העקירה מגוש קטיף וצפון השומרון.
בעלון השבת 'יש"ע שלנו' של מועצת יש"ע פתח ולרשטיין, "התפיסה שאני התחנכתי אליה, זה לדאוג לכך שמדינת ישראל תתחזק, ולא להיאבק במדינת ישראל. יש גבול למאבק חוץ פרלמנטרי שמנהלים. אם לא תחבב את ארץ ישראל לא תצליח במאבק בכלל.
אנחנו שזכינו אחרי 2,000 שנות גלות, להימצא במדינה יהודית אסור לנו לא להבין את קדושתה. הייתה לי שיחה בכפר עזה על קדושת ארץ ישראל ואחד האנשים בשיחה אמר לי 'אני לא יושב כאן כי אני קדוש', ואמרתי לו שזאת קדושה, כל מי שמוכן להיערך ולתרום למדינה - זו קדושה. ומנגד, כל מי שמחליש את המדינה, אני נגדו".
על הביקורת והדילמות בתקופת התנתקות מגוש קטיף אמר, "אני חושב שתפקיד ההנהגה זה להגדיר לעצמם גבולות, אחת הבעיות היום, גם באשמתי, זה שההנהגה כמעט ולא יכולה לעשות הפגנות כי היא לא יכולה לשלוט באופי המאבק.
"בכפר מימון כולם נשמעו להנהגה. ההאשמה כלפיי וכלפי הדור שלי זה שהרבה מאופי המאבק זה 'אנחנו נעשה את זה לבד, אנחנו לא שואלים אתכם'. האם זה משרת את ההתיישבות ביהודה ושומרון? לא, האם יש לי אשמה חלקית בנושא הזה? בוודאי שכן, אין שום ספק שאנחנו לא הבהרנו לציבור מהן גבולות.
"מצד שני, כשאתה רוצה ליצר מאבק את מחזיק את הקלפים קרוב לחזה, אתה לא יכול להגיד להם מהם הגבולות".
על התכנית לפיתוח יהודה ושומרון אומר ולרשטיין, "הנקודה הארכימדית של עתיד יהודה ושומרון מותנית בגידול האוכלוסייה ביהודה ושומרון, גידול אריאל הוא צורך לאומי, זו ה-נקודה. אם אריאל נכנסת לגושים אין מדינה פלסטינית.
כל מי שנשאר כאן מחזק את ההתיישבות, זה שבונה את ביתו והולך לעבודה וללימודים וחי את חייו כאן, זו המהות של ההתיישבות פה מבחן התוצאה קובע בדורות הבאים. אם יגורו פה מיליון יהודים - המאבק נגמר.
''טדי קולק הוא גדול המתנחלים בארץ ישראל, הוא הביא לתחומי הקו הירוק מאות אלפי יהודים והם חיים במזרח ירושלים בלגיטימיות, מה שאנחנו עושים קצת פחות טוב. כשאני עליתי לעפרה לא היה בית אחד בפסגת זאב". לסיכום, אומר ולרשטיין, "צריך לזכור שאף פעם אי אפשר לנוח על זרי הדפנה".