שיפור במצבה של חוי מרק

רעייתו של הרב מיכאל מרק הי"ד שנפצעה קשה בפיגוע בכביש 60, תעבור מחר ניתוח ראש נוסף. בני המשפחה: התפללו לרפואת אימא האהובה שלנו.

עדו בן פורת - ערוץ 7 , ג' באב תשע"ו

הרב מיכאל מרק ורעייתו חוה
הרב מיכאל מרק ורעייתו חוה
צילום: באדיבות המשפחה

ביממה האחרונה חל שיפור במצבה של חוי מרק שנפצעה קשה בפיגוע ירי בכביש 60, בו נרצח בעלה הרב מיכאל מרק הי"ד.

ילדי משפחת מרק מסרו, "תודה לכל המתפללות והמתפללים. אין לנו ספק שהתפילות שלכם עוזרות לאמא ולנו. אנחנו מבקשים להתפלל במיוחד לרפואת אימא האהובה שלנו חוה רחל בת אילת השחר שנכנסת לניתוח ראש נוסף מחר בבוקר''.

בני המשפחה הוסיפו בתקווה, "שהקדוש ברוך הוא ישלח הצלחה וברכה במעשה ידיהם של הרופאים העוסקים במלאכה" וביקשו שלא להגיע לבקר את חוי המאושפזת בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים.

בתחילת השבוע שעבר עלו בני משפחת מרק וחברים לקברו של האב, הרב מיכאל מרק הי"ד, במלאת 30 לפיגוע בו נרצח אביהם ואמם, חוי, נפצעה באורח קשה.

בני המשפחה התפללו, הניחו אבנים ושרו מספר שירים על קברו של הרב מרק הי"ד. את הנחת המצבה החליטו הילדים לדחות עד שאמם תוכל להיות שותפה בכך.

גיסו של הרב מיכי מרק הי"ד, ראש ישיבת עתניאל הרב בני קלמנזון, סיפר לערוץ 7 על התחושות, "קשה. מצד אחד מתרגלים לכאב למרות שהוא לא מפסיק, מצד שני התובנה של החוסר יותר גדולה. בהתחלה אתה מרגיש שאתה חי בסרט, סרט לא הכי נחמד. ככל שמתקדם הזמן אתה יותר קולט שאתה במציאות עצמה".

"כל העשייה של הישוב, כל העשייה של הישיבה שפעלנו יחד למענה, כרגע די עמדה מלכת", סיפר הרב קלמנזון, "אני רוצה לקוות שנתחזק ונתאושש, אני רוצה לקוות בתור חבר באותה אגודה של נפגעי עסקת שליט, אותן שבע משפחות שמשלמות את מחיר האידאולוגיה שצריך כל מחיר בשביל לשחרר, אני מקווה שאולי האסון שלנו יוריד את האסימון".

"אין שמץ של רוגז. אנשים עושים את מיטב יכולתם ובודאי כוחות הביטחון פועלים במסירות נפש שמי שלא חי באזורים האלה לא מבין אותה. אבל יש כאב וצער על האובדן וגם על צעדים מטופשים שאנחנו עושים", ציין הרב קלמנזון.

"אין על מי לכעוס. אם אנשים שחררו את הרוצחים האלו למשל, הם עשו את זה מתוך כוונות טובות, אבל אמר כבר ר' חנוך העניך מאלכסנדר שהנזק שעשו הרשעים בעולם בטל בשישים לעומת הנזק שעשו השוטים בעולם".

לדבריו, "אנחנו משלמים על אחת הטיפשויות הגדולות ביותר של מדינת ישראל באשר היא. טיפשות שנבעה כל כולה מכוונות טובות אבל שלא היה מאחריהן שיקול דעת".

איך ממשיכים הלאה?

"עובדים יותר קשה, כואבים יותר, ככל הנראה ממשיכים או בהילוך גבוה יותר בגלל החוסר, או שנסדקים. מהניסיונות שלי עם אובדנים, והיו לי בעוונות נסיונות כאלה רבים בישיבה ובישוב שבו אני חי, יש רק שתי דרכים, או להתחזק יותר ולפעול יותר, או להיסדק.

"אני אנסה ככל יכולתי לדבוק בחיים ואני קורא לאנשים באמת לבוא לחיות איתנו באחד המקומות היותר מהממים ויותר שמחים שיש בכלל בארץ, מקום מתוק מדבש. אני מקווה שיצא מזה בניין כפי שהמשכנו גם במקרים הקודמים".