פסק דין תקדימי, שניתן על ידי השופט עודד מאור בבית משפט השלום בתל אביב, דן לראשונה בישראל באחריותו של מי שסימן בסימון "לייק", או ביצע "שיתוף", לסטטוס מכפיש שפורסם ברשת חברתית ומהווה לשון הרע.
פסק הדין ניתן בתביעה שהגיש מקומון המופץ בערים רמת גן וגבעתיים נגד בני זוג אשר סימנו ב"לייק" ועשו "שיתוף" לסטטוסים מכפישים שפורסמו נגד המקומון.
לאחר שהשופט קבע כי הסטטוסים המדוברים היו בבחינת "לשון הרע", עבר השופט לדון בשאלה האם מי שסימן "לייק", או ביצע "שיתוף" ביצע "פרסום" כהגדרתו בחוק.
בפסק הדין קבע השופט מאור, כי התשובה לשאלה זו היא שלילית, וכי אין בעצם הלחיצה על "לייק" או יצירת שיתוף משום לשון הרע.
"אם הנתבע איננו הכותב המקורי, אלא רק מי שנחשף לסטטוס הראשון באמצעות הפייסבוק, וכל פעולתו היתה רק לחיצה על כפתור הלייק או על כפתור השיתוף, אזי נדמה שאין הנתבע מקיים את שני יסודות פעולת הפרסום הנדרשים בחוק", כתב השופט.
בפסק הדין מנתח השופט מבחינה משפטית את פעולת ה"לייק" וכותב, "יש לראות לחיצה על לייק כהסתכלות ממבט הציפור על הפרסום, במהירות הקריאה, מעין אמירה כללית של 'אהבתי', 'מצא חן בעיני הרעיון', 'נחמד', 'מצחיק', 'מרגש' ולאו דווקא כהבעת תמיכה לכלל האמור בסטטוס הראשון. הא ותו לא".
"פעולת הלחיצה על כפתור הלייק מהותה ועיקרה הוא להביע את אותו רגש כלפי הסטטוס עצמו או אף לגבי כותב הסטטוס – ללא קשר לתוכנו של הסטטוס עצמו, ולא לבצע את פעולת הפרסום, שאינה אלא תוצר לוואי של מערכת פייסבוק, ואף קשורה בהגדרת הפרטיות שקובע מפרסם הסטטוס הראשון, ולנתבע, המשתמש הנוסף, אין יכולת לדעת מהי", מוסיף השופט.
השופט מאור מסביר בפסק הדין כי הפיכת כל מי שלחץ על "לייק" או שיתף פוסט לנתבע פוטנציאלי בתביעת לשון הרע היא בלתי סבירה, "פרשנות אחרת, פשטנית יותר, עלולה להוביל לתוצאה לפיה משתמשים רבים באתר הפייסבוק הופכים כנתבעים בפוטנציה וכמי שעוולו כלפי הנפגע, אך בשל העובדה שלחצו (ולעתים גם בלא משים או בשוגג) על כפתור הלייק או השיתוף ביחס לסטטוס לו נחשפו, שאורך חייו של הסטטוס – לפחות מבחינתם – הוא לכל היותר שניות בודדות שלאחריהן עברו כבר לסטטוס הבא".
אולם, למרות מסקנות אלו קבע השופט כי יתכנו גם מקרים חריגים בהם לא יהיה מנוס מלהטיל אחריות על מי שלחץ "לייק" או שיתף סטטוס פוגעני, "ייתכן ועד לתיקון החוק, ככל שהמחוקק יעשה כן, הפתרון לאותם מקרים קשים וחריגים אלו, תוך ניסיון להפחית עוצמת פגיעתם בנפגע, נעשה שימוש במבחן הסתברותי, כאשר נטיל אחריות על נתבע שבחר ללחוץ על כפתור הלייק או לשתף סטטוס (שאותו הוא לא כתב), וזאת מקום שאותו סטטוס פוגע בנפגע פגיעה משמעותית, חד משמעית ובלתי מוצדקת".