הכחשת השואה בעולם הפלסטיני

תופעת הכחשת השואה ברש"פ אינה מתחילה ומסתיימת ב"מחקר"הדוקטורט של מחמוד עבאס. קווים לדמותה של ההכחשה אצל השכנים...

איתמר צור , ו' באב תשע"ו

לא רק הוא. אבו מאזן
לא רק הוא. אבו מאזן
צילום: הדס פרוש. פלאש 90

"מלומדים רבים התווכחו בשאלת המספר ששה מליון והגיעו למסקנות מביכות לפיהן כלל הקורבנות היהודים מסתכם במאות אלפים" טוען מחמוד עבאס, יו"ר הרשות הפלסטינית בעבודת הדוקטורט שלו משנות ה-80. ספר המתבסס על עבודת הדוקטורט הזו מוצג עד היום באתר הרשמי של הרשות הפלסטינית.

הכחשת השואה פנים רבות לה, ואין מדובר רק בביטולה מכל וכל. היא נושאת 4 מרכיבים עיקריים:

גימודה של השואה- הבעת ספק במספר הנרצחים (6,000,000) ובשימוש בתאי הגאזים ובמשרפות להשמדה שיטתית של יהודים; הבעת ספק בראיות שהומצאו כביכול בידי בעלות הברית לאחר כניעתה של גרמניה הנאצית; שיתוף פעולה יהודי-ציוני בהליכי ההשמדה לטובת הקמתה של מדינת ישראל על חשבונם של הפלסטינים תושבי הארץ מקדמת דנא; האשמתם של יהודי אירופה עצמם באסון שאירע להם;

בקרב העולם המוסלמי מתקיימים לעתים כנסים שמטרתם לבחון מחדש את אמיתותה של השואה, כשאינם אלא כנסים להכחשת שואה שמכילים את המרכיבים שצוינו לעיל. אך עם זאת, נראה שבקרב האוכלוסייה הפלסטינית הכחשת השואה הינה חלק בלתי נפרד מהאידיאולוגיה הפלסטינית. כאשר נשאל מחמוד עבאס, יו"ר הרשות הפלסטינית לגבי ספרו שהוזכר לעיל: "הפנים האחרות: הקשרים הסודיים בין הנאצים להנהגת התנועה הציונית" טען כי ספרו אינו מכיל תסמינים של הכשת שואה והאשים את השואלים בבורות משום שלא קראו את ספרו. ובכן, ספרו של מחמוד עבאס, הורד באין מפריע על ידי ד"ר אדי כהן, יו"ר פורום קדם, מהאתר הרשמי של הרשות הפלסטינית והוא בתהליכי תרגום לעברית על מנת שגם דוברי עברית יוכלו להתרשם האם מדובר בהכחשת שואה. מחלקים שכבר תורגמו, נראה שהמרכיבים השונים של הכחשת השואה מצויים כולם בספרו של מחמוד עבאס וכן בדרשות שונות ובראיונות שמעניקים בכירים ברשות הפלסטינית.

גימוד השואה

לטענתו של מחמוד עבאס, האדם שלדעת השמאל הציוני בישראל הינו שותף מתון למשא ומתן, תאי הגזים והמשרפות שימשו לשריפת גופות למניעת התפשטות מחלות. לטענתו בכל אירופה לא היו שישה מיליון יהודים ולכן כמות כזו של נרצחים יהודים באירופה אינו אפשרי והוא אומד את הקורבנות בכ-896,000 יהודים בלבד. טענה זו של מחמוד עבאס חוזרת כחוט השני בתעמולה הפלסטינית על ידי בכירים פוליטים ועל ידי אנשי דת פלסטינים.

ספק בראיות

את עמדת החמאס, הארגון "שנבחר בצורה דמוקרטית" ברצועת עזה מצהיר את גרסתו הרשמית לאירועי השואה בינואר 2000 בדבריו של עבד אל-עזיז רנטיסי: "מה שכביכול נקרא שואה הוא סיפור מומצא ללא ביסוס... ההמצאות של האשליות הגדולות הללו על פשע לכאורה שמעולם לא קרה, חושף בבירור את הפנים הגזעניות של הציונים, שמאמינים בעליונות הגזע היהודי על שאר האומות". אין מדובר בהצהרה בלבד, שהרי חמאס, כשליט בלעדי ברצועה, אוסר על אונר"א, ארגון של האומות המאוחרות, להכליל בחומר הלימוד כל איזכור של "הסיפור הציוני השקרי".

שיתוף פעולה ציוני

עיקר התעמולה הפלסטינית בנושא הכחשת השואה הינה בנוגע לשיתוף הפעולה של ראשי התנועה הציונית בהשמדה. לטענתם התנועה הציונית, בשיתוף פעולה עם הנאצים, עודדה חיסול קהילות יהודיות באירופה, מנעה קליטתם של פליטים יהודיים ברחבי העולם למעט פלסטינה ואימצה את דוקטורינת הסלקציה הנאצית בכך שקלטה רק פליטים יהודים בגילאי עבודה ועל כך כותב מחמוד עבאס בספרו: "השואה הינה מזימה נאצית-ציונית", "הציונות וראשי התנועה הציונית הם השותף המרכזי לפשעים שהתחוללו נגד היהודים במלחמת העולם השניה, והם שותפים לנאצים בהליכי השמדת העם היהודי, וזאת על מנת להגביר את העליה ולהאיץ את הקמתו של בית יהודי בפלסטינה", "התנועה הציונית ביקשה עוד קורבנות כדי להשתוות עם קורבנות של עמים אחרים במלחמה משום שסברה כי מספר קורבנות גדול יגדיל את זכויותיה בשולחן המשא ומתן". מחמוד עבאס ממשיך וטוען כי מי שעמד לחשוף את פשעי הציונות היה לא אחד מאשר אדולף אייכמן שנמלט לארגנטינה. על מנת למנוע את חשיפת המזימה הציונית-נאצית, נחטף אייכמן מביתו והוצא להורג על ידי השלטון הציוני.

האשמתם של יהודי אירופה עצמם באסון שאירע להם

מרכיב זה של הכחשת השואה אינו נזכר חדשות לבקרים, בעיקר משום שהתעמולה הפלסטינית עוסקת בעיקר בתפקודה של התנועה הציונית בשואה ובהקמת מדינת ישראל. אך עם זאת, טוען השיח' ח'אלד אל-מוגרבי בהרצאה איסלאמית באל-אקצא כי היהודים נוהגים להקיז דם של ילדים בפסח לטובת הכנת מצות. עם חשיפת הסיפורים הללו, החלו האירופים להילחם ביהודים ולכן נרצחו יהודים רבים.

יש שיטענו כי מדובר בהצהרות ריקות מתוכן בלבד. אם אכן זה המצב, מדוע ספרו של מחמוד עבאס נמצא באתר הרשמי של הרשות הפלסטינית ומעולם לא הוסר ממנו – כך שלמעשה מיליוני דוברי ערבית שלא מכירים את נושא השואה, נחשפים לתעמולה השקרית המציגה את הכחשת השואה בפן אקדמי לכאורה? בסקר שנערך בשנת 2008 ופורסם בעיתון הארץ נתגלה כי 41% מקרב ערביי ישראל טוענים כי השואה של יהודי אירופה מעולם לא התרחשה. אם זהו המצב בקרב ערבים אזרחי ישראל ובוגרי מוסדות החינוך הישראלים – קשה לדמיין מה היחס לשואה בקרב פלסטינים תושבי עזה והגדה שמעולם לא נחשפו למידע אמיתי אודות מאורעות אלה. כמו כן חיבורים אנטישמים קלאסים כמו מיין קאמפף של אדולף היטלר או הפרוטוקולים של זקני ציון זוכים לפופולריות בקרב תושבי יהודה, שומרון ורצועת עזה.

(הכותב הוא חוקר ההיסטוריה של ארץ ישראל)