פרופ' אבי דגני יצא בראש מורם מהבחירות האחרונות לכנסת ב-2015.
מבין מכוני הסקרים הידועים, סקרי הבחירות של גיאוקרטוגרפיה – מכון המחקר שבראשו עומד דגני – היו הקרובים ביותר לתוצאות האמת.
בין היתר, הם הצביעו על יתרון לליכוד על פני המחנה הציוני וסירבו להצטרף לחגיגות המהפך השלטוני שניבאו הסוקרים האחרים, ורק על כך מגיעות להם מחמאות.
ועדיין, בחישוב מוחלט, גם דגני והקבוצה שלו היו רחוקים מדיוק. בסקר האחרון שפרסמו אז, תשעה ימים לפני מועד הבחירות, קיבל הליכוד עשרים ושישה מנדטים לעומת עשרים ואחד של המחנה הציוני. הבית היהודי קיבל באותו סקר שלושה עשר מנדטים והיה אמור להפוך למפלגה השלישית בגודלה בכנסת. בפועל, הליכוד קיבל שלושים מנדטים, המחנה הציוני עשרים וארבעה והבית היהודי שמונה בלבד. אם נחבר את הפספוסים בשלוש מפלגות אלו בלבד, נגיע לפער מרהיב של שנים עשר מנדטים בין הסקר למציאות.
כל זה לא הפריע לאזרחי ישראל, עיתונאים וגולשי רשת כאחד, לעסוק השבוע בתוצאות הסקר החדש של גיאוקרטוגרפיה. "הליכוד מחזיקים בעשרים וחמישה מנדטים לעומת השלושים שקיבלו בבחירות", נכתב באתר גלי צה"ל. "מפלגת הבית היהודי מכפילה את כוחה ועולה משמונה מנדטים לשישה עשר", שמחו באתר ערוץ 20. "הליכוד אמנם היה בשלושים", הסביר פרופ' דגני לרזי ברקאי בגל"צ, "אבל הוא כבר הרבה זמן לא שלושים. הוא מסתובב סביב עשרים וארבע - עשרים ושלוש - עשרים וחמש - עשרים ואחת". ואילו ברקאי עצמו ערך חשבון פשוט: "הימין הקשה – הליכוד, הבית היהודי וליברמן – מגדיל את כוחו. בבחירות קיבלו ארבעים וארבעה מנדטים יחד, ולפי הסקר ארבעים ושמונה".
דגני וברקאי שוכחים לציין דבר אחד: שתוצאות האמת אינן חלק מעולם הסקרים של גיאוקרטוגרפיה. הליכוד לא יורד בשישה מנדטים מאז הבחירות, אלא יורד בסך הכול במנדט אחד מאז הסקר הקודם של פרופ' דגני לפני שנה וחצי, מנדט שאפשר לראות בו טעות סטטיסטית. הבית היהודי לא הכפיל את כוחו, אלא בסך הכול הוסיף שלושה מנדטים בהשוואה לסקר הקודם. במילים אחרות: אם תוצאות הסקרים ב‑2015 איבדו קשר עין עם המציאות, זה די מגוחך להשוות את סקרי 2016 עם אותה מציאות בדיוק. הסקר שפורסם השבוע יכול ללמד על חוסר הפופולריות המוחלט של בוז'י הרצוג או על הנסיקה המשמעותית של יאיר לפיד. כל נתון אחר בו הוא חסר ערך, בוודאי לעת הזאת.
אז מה כן יקרה בבחירות הבאות? הבית היהודי אולי יעלה מעט, אבל לא יכפיל את כוחו. דתיים רבים ימשיכו לתת כתף מתחת לאלונקת הליכוד, ואילו אחרים שוב יתלו תקוות במפלגות ימין אידיאולוגי חסרות סיכוי. בגדול, הציבור שלנו ימשיך לנהוג כאישה מוכה ערב הבחירות וכילד כאפות אחריהן. ככה זה כשהזיכרון קצר. ושלא תהיה טעות: הזיכרון אכן קצר, אחרת לא היינו שבים פעם אחר פעם לעולמם המעוות של הסקרים.
הצל של עצמם
השר צחי הנגבי וח"כ בני בגין יצאו השבוע נגד הראפר יואב 'הצל' אליאסי שהודיע על כוונתו להצטרף לליכוד. שני הפוליטיקאים הוותיקים קראו להגן על המפלגה ולא לאפשר לאליאסי להיות חבר בה. הנגבי טען ש"עמדותיו לא תואמות את הליכוד", ואילו בגין כינה אותו "בריון לאומני" שאינו ראוי להיות בתנועה לאומית ליברלית.
מעניין לראות כיצד שני אישים, שנטשו בעבר את הליכוד לטובת מפלגות בעלות אידיאולוגיה וערכים שונים, משתמשים בטיעוני ערכים ואידיאולוגיה כדי לשמש כסלקטורים במפלגתם החדשה-ישנה. צחי הנגבי עזב את הליכוד למשך כמעט שבע שנים ועבר לקדימה – מפלגה שהתרחקה מהליכוד, נלחמה בו ואף העדיפה בקואליציה שלה את מפלגת העבודה. בגין עזב את הליכוד לטובת האיחוד הלאומי, רץ בבחירות לצד אישים לא לאומניים בכלל כמו גנדי ומיכאל קליינר, וחזר אל מפלגת האם – ליתר דיוק האב – רק אחרי קרוב לשתים עשרה שנים. והשניים האלה, שלא אמרו מילה נגד כל מיני גורמים זרים משמאל שחדרו לכנסת ולממשלה במסגרת המחנה הלאומי – יוצאים נגד אמן היפ הופ ציוני שבסך הכול החליט לשלם דמי חבר.
מסתירי המידע
במשך ימים ארוכים נמשכת הסערה הציבורית סביב שערוריית הקורנפלקס. זיהום שהתגלה באריזות של תלמה, שאותן משווקת חברת יוניליוור, הפך למסכת של הסתרות והטעיות מצד התאגיד. בתחילה ניסו שם להסתיר את דבר הזיהום, אחר כך לא נקבו במדויק בשמות המותגים, ואחר כך התברר שבניגוד להודעות המוקדמות - חלק מהאריזות המסוכנות כבר יצא אל השוק. והארץ שוצפת וקוצפת נגד החברה ומנהליה, שלא רק האכילו את הציבור בסלמונלות אלא גם מנעו ממנו מידע חשוב על הסכנה שבדרך.
התנהלות חמורה, ללא ספק – למרות ההתנצלויות, למרות הפיקוח המחודש, ולמרות שנכון לרגע כתיבת שורות אלה עדיין לא נמסר על שום צרכן שנפגע מאכילת המזון הנגוע. בתקופה הזאת התקשורת והציבור שולחים מסר ברור: אין כפרה למי שמסתיר, משקר לציבור ומסכן את חייו – לא רק בזדון אלא גם מתוך רשלנות.
זה המקום להזכיר שבעוד ימים אחדים ימלאו עשרים ושלוש שנים להסכמי אוסלו, ושנכון לעכשיו לא נמצא אדם – פוליטיקאי או איש תקשורת – שטרח להתנצל על חלקו בהסתרה, בהכחשה, בסיכון חייהם של מיליונים ובהירצחם של מאות ואלפים. שבת שלום.