מזג האוויר והחקלאות קשורים זה בזו בקשר בל יינתק. החקלאות תלויה במזג האוויר וחשופה לפגעיו יותר מכל תחום כלכלי אחר, וכאשר החקלאי אינו יודע מראש מה עומד לקרות בתחום האקלים, הוא עלול לספוג אובדן יבול והפסדים כלכליים משמעותיים.
ידוע שעבודתו של החקלאי מבוססת על ארבעת עונות השנה, שעל פיהן הוא מחלק את עבודת האדמה: חרישה, דישון, זריעה, השקיה, ריסוס, קציר, אסיף ועוד.
עם השנים, התאימו החקלאים באזורים השונים של העולם את גידוליהם לאקלים המקומי, אך טיבו של מזג האוויר הפכפך, עשוי להשתנות במהירות גדולה, ולעתים גם לשאת עמו תופעות טבע חריגות. הנשק הסודי של החקלאי, שבכוחו להגן עליו מכל אלה, הוא מידע שמקורו במטאורולוגיה החקלאית.
המטאורולוגיה החקלאית מספקת תחזית מטאורולוגית בזמן אמת האמורה לענות על צרכי מגזרי החקלאות השונים. מדובר בשירות חיזוי אקלים ייחודי, שתפקידו להעביר מידע שוטף לקהילה החקלאית בנושאים כמו קרה, שרב, סופות ועוד. על ידי קבלת התראות מוקדמות ומדויקות שמבשרות לו על העתיד ונותנות לו שהות להתארגן, יכול החקלאי להגן על יבוליו, ולצמצם את הנזקים.
בארץ פועלות כ-30 תחנות מטאורולוגיות חקלאיות, המופעלות במסגרת משרד החקלאות, ואחראיות על קליטה, ארגון וניתוח המידע כבסיס נתונים שימושי שוטף וכתשתית לניתוח ומעקב בעתיד. החזאים מכינים חיזוי אקלימי מפורט לצרכים חקלאיים ברזולוציות שונות, כולל התראות על תופעות טבע חריגות, ומעדכנים אותו מדי יום באתר המשרד, במענה הקולי ובמתן ייעוץ אישי.
המידע אותו מספקים החזאים לחקלאים נרחב, וכולל גם תחזיות עונתיות למטרות חקלאיות ספציפיות, כמו חיזוי התפרצויות של מחלות ומזיקים, וכן מידע כללי חיוני כמו נתוני התאדות מים מהקרקע, קרה, עומסי חום, משקעים, אחוזי לחות, כיווני רוחות, קרינה ועוד.
ישנן דוגמאות רבות להתראות מדויקות של תחזיות מזג האוויר, ולפעולות שבהן יכולים החקלאים לנקוט על מנת לצמצם את הנזקים. התראות מתוזמנות היטב על קרה, למשל, שעלולה לפגוע בגידולי מטע, הדרים, ירקות ופרחים בעיקר בין החודשים דצמבר עד מרץ, יביאו את החקלאים לנקיטת פעולות אקטיביות - חימום האוויר או המים וחימום קרינתי, ערבול אוויר על ידי מסוק או מערבל נייח, והשיטה היעילה מכולן – השקיה מבוקרת.
גם התראה מוקדמת על שרב, התופעה האקלימית המסוכנת ביותר לחקלאות בישראל המופיעה בקיץ ובעונות המעבר, עשויה להביא להיערכות שתמנע נזקים לגידולים, גם בשטח פתוח וגם בתוך מבנים. האמצעי הטוב ביותר כנגד השרב הוא אידוי מים או הרטבה מעל הנוף, וכן בניית בתי רשת לכיסוי מטעים, המפחיתים את עומס הקרינה על העץ ואת קצב תחלופת האוויר סביב הצמח.
התראות מוקדמות על ברד ושלג, יאפשרו את חיזוק הגגות בחממות, קריעת כיסויים לשם הקטנת הנזק ופרישת רשתות בשטחים פתוחים. התראות על גשמים יאפשרו לחקלאים לכוון את השקיה ולבדוק ניקוז מרזבים וכיסויים, והתראות על סופות חזקות יאפשרו בדיקה וחיזוק המבנים.
תחזית מעודכנת יכולה לעזור לחקלאי אפילו בתחום שיווק הגידולים. אם, לדוגמה, מתקבלת תחזית מוקדמת למזג אוויר אופטימלי לפריחת עצי פרי, יכולים החקלאים להתארגן מראש ברמה הלאומית כדי למנוע את הצפת השוק בעודף פרי ואת משבר המחירים שיבוא בעקבותיה.
בתערוכה החדשה "שדות המחר" במוזיאון המדע בירושלים תוכלו לגלות מידע נוסף ומרתק בנושא מטאורולוגיה חקלאית. התערוכה, המיועדת לכל המשפחה, מציעה למבקרים חוויה התנסותית ומעשירה במעבדת שדה, מעבדת מזון ומעבדת מידע, וגם מתחמי חוץ למפגש עם גידולי מזון.
ברחבי התערוכה תוכלו לפגוש גם עבודות אמנות חדשניות העוסקות בנושא החקלאות תחת הכותרת: "אגרופוליס – התערבויות אמנותיות בתערוכה מדעית".
התערוכה "שדות המחר" מתקיימת במוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים, שדרת המוזיאונים (בגבעת רם). שעות פתיחת המוזיאון: אוגוסט: א'-ה': 19:00-10:00, ימי ו': 14:00-10:00.
מחירי כרטיס: ילדים עד גיל 5 חינם, ילד מעל גיל 5 / מבוגר: 60 ₪, כרטיס משפחתי (הורים וכל ילדיהם או סבים וכל נכדיהם): 220 ₪. לבירורים: 02-6544888. אתר המוזיאון: http://event.mada.org.il/