גאה להיות מרידורית

לפני כשבוע, בעקבות סדרת תחקירים של שלמה נקדימון, עלתה לדיון ציבורי האפשרות למתן חנינה לסבי, יעקב מרידור ז"ל, יחד עם עוד ארבעה לוחמי אצ"ל. הם הואשמו ב״בגידה חמורה״ בפרשת אלטלנה.

סבי, שהיה אז סגן מפקד האצ"ל, נעצר באותו היום, על חוף כפר ויתקין, בעוד הוא מתבונן בצבא מדינת ישראל יורה לעבר האונייה, על 940 ניצולי השואה שעלו ארצה על סיפונה. זאת למרות שהחזיק בידו הסכם חתום בין האצ"ל לצבא, על מסירת הנשק שעל האונייה. סבי הובל מיד לבית מעצר, והיה עצור במשך שבועות.

גם מאסר זה, כמו הרבים שלפניו, לא השאיר חותם על אמונתו האיתנה של סבי, שלמענה פעל במשך שנים רבות, להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל השלמה.

סבי, אביה של אמי, וסבתי ציפורה, גרו איתנו באותו בניין, שתי קומות מתחתינו. הבית שלהם היה גם הבית שלי. ועדיין, לא היה לי סבא רגיל, כזה ששומר, מאכיל ומשחק. פשוט כי סבא שלי היה יעקב מרידור, איש סודו של מנחם בגין, חבר כנסת, שר הכלכלה. על כל המשתמע מכך. למרות שמכל טיסת עסקים הוא היה חוזר עם מתנות ושוקולדים לנכדים, עברו שנים רבות עד שזכיתי להכיר איזה איש מתוק הוא היה.

גדלתי במשפחה שבה סבא היה דמות מופת. היה ברור לכולנו שבזכות הכתפיים המאוד רחבות שלו, ובזכות מסירות הנפש שלו ושל סבתי, יש לנו מדינה. רבות שמענו על מעלליו. על הפעם שבגיל 15 הוא בנה בעצמו אופנוע שיסיע אותו מפולין לישראל. על שש הפעמים שניסה להתפלח לארץ לבד באמצע הלילה על סירת דייגים ונתפס, עד שלבסוף הצליח. על הסליקים שבהם התחבא. על התוכניות לפוצץ מפקדות ומנהלות, מבלי לפגוע באיש. על הצום שצם במאסר, כי היה פסח והוא סירב לבקש מצה. על חפירת המנהרות הבלתי פוסקת במחנות גולי המחתרות בקניה ובאריתריאה.

בעוז ובענווה

אבל לא גדלתי רק לאורם של סיפורי הגבורה האמיצים של סבי. דווקא הענווה ודבקות האמונה בצדקת הדרך, שהיו מנת חלקו, הם אלו שעל פיהם חונכנו.

לאחר שדוד רזיאל נהרג במשימה, סבא שלי מונה על ידי לוחמי האצ"ל להיות למפקדם. הוא פיקד על הארגון שנים אחדות, שבמהלכן נאלץ לנוס מהבריטים עם סבתי, אמי ודודי, לאמץ זהויות חדשות ולחיות מתחת לרדאר. אמי ידעה שחשיפת שמה האמיתי עלול לעלות במאסרו של אביה. הילדים למדו לשתוק, למדו לארוז את מזוודתם היחידה בדקות ספורות, ולסגל זהות חדשה במושב האחורי של מכוניות.

כשבגין עלה לארץ, הוא וסבי נפגשו. וכמו שהשם מזווג זיווגים בעולמו, גם בין השניים זו הייתה אהבה ממבט ראשון. אהבה שהפכה לחברות ולערבות הדדית שנבחנה לא אחת על ידי הבריטים, וחיבור ארוך ימים בין שתי המשפחות. בתום אותה פגישה ראשונית, סבא שלי, שידע על קרבתו של בגין לז'בוטינסקי, אמר לו: ״מהיום אני מעביר לך את הפיקוד על הארגון. אתה המפקד, ואם אתה צריך אותי, אני לפקודתך״. היום מחווה שכזו נראית לנו לקוחה מסיפורי אגדות, או על גבול הטירוף. אבל סבא שלי האמין שבגין יהיה מפקד טוב יותר. וזה מה שהכריע את הכף. טובתו האישית לא הייתה כלל חלק מהמשוואה. הדאגה ללוחמים והאמונה שיש דרך נכונה שבה ראוי לפעול, הן שהיו משנתו של סבי ועל פיהן הוא פעל.

אני גאה להיות הנכדה של יעקב מרידור. אני גאה ויודעת מאיזה שורש מופלא צמחתי. אני מכירה בעוצמה, שהיא חלק מהגנטיקה שלי. גם לילדיי אני מעבירה בגאון את שרביט מפקד האצ״ל האמיץ, שוויתר מאידיאולוגיה. שיידעו כמה כוח ועוז טמונים גם בהם. אני גם מודעת לכך שלא עשיתי דבר כדי להיות חלק ממורשת כזו מדהימה. קיבלתי זאת במתנה.

ולכן, חוץ מאת עיניו הירוקות, אני מקווה שירשתי עוד תכונות מסבי. הייתי רוצה שיהיו לי חלק מהאומץ, מהענווה, מהפשטות ומהנתינה לעם שלנו, שהיו לו.

ואני מתפללת, שהמקום הזה שגרם לו לעשות את המעשה הנכון ללא היסוס, ידבק בי, ואני בו. גם אני שואפת להיות אשת אמת, מקווה לעשות את המעשה הנכון, לומר את הדבר הנכון. אני גם רוצה לרשת ממנו את איתנות האמונה. כי לא משנה מה עבר, או מה העבירו אותו, אמונתו לא מצמצה ולו מצמוץ קטן של ספק. זו אמונה מעוררת השראה וקנאה, ומעוררת מעשה. אני מאמינה בכל לב שאומץ לבו של סבי הוא שנטע בתוכי אומץ, ונתן לי את כוחות הנפש להפוך את חיי, לדבוק באמונתי, ללכת שבי אחרי הנשמה שלי, שהתעוררה ביום בהיר אחד.

אבל כנראה שלהחזיק אש בוערת קשה יותר מלהצית אותה. אז אנא, השם יתברך, תזכה אותי שגן האמונה העוצמתי יעבור מסבי אליי. שאאמין בך יתברך באותה להיטות, באותה מסירות לב ונפש, שבה סבי האמין באידיאולוגיה שלו.

ועוד דבר: אמי, בשם סבי ז״ל, מסרבת בתוקף לקבל את החנינה. שכן היא עלולה לרמוז על דופי בהתנהלותו של סבי וחבריו לארגון. עוד אידיאולוגית חסרת פשרות.

סלט חצילים קלויים

החומרים הדרושים:

1 חציל קלוי על האש, על חצילייה או בגריל בתנור, מקולף מקליפתו

1 לימון סחוט

2 כפיות חומץ תפוחים

מלח

2‑4 שיני שום (השום צריך לעקוץ את החך. אם תרצו עקיצת יתוש - הוסיפו שתי שיניים; לעקיצת דבורה הוסיפו ארבע)

3 כפות שמן זית

1 כף מיונז (לא חובה)

1 גבעול סלרי עם עליו, קצוצים היטב

3 גבעולי פטרוזיליה, קצוצים היטב

אופן ההכנה:

יש שתי אפשרויות להכין את הסלט.

הראשונה: לקרוע בידיים או במזלג את בשר החציל, לכתוש את השום פנימה ולערבב את שאר הרכיבים. זה ייתן סלט פראי ועז.

השנייה: לטחון בבלנדר מוט את החציל והשום, ואז להוסיף את שאר הרכיבים. זה ייתן מרקם עדין של מוס, שכיף להגיש עם עגבניות חיות טחונות היטב וקצת סחוג.

אחרי ערבוב כל הרכיבים, נותנים לסלט לנוח קצת במקרר לעוד טעמים. אחרי שעה מתקנים תיבול.

ayakremerman@gmail.com