חשכת הליל יורדת על רחובות ירושלים. אפלוליות של חורף. טיפות הגשם מנצנצות, מתופפות על אדן חלוני. אני מתבוננת בגגות, באורות המרצדים בירכתי הכבישים הרטובים. מתגעגעת הביתה.
התינוקת לא אכלה טוב, היא יורדת במשקל. אולי נישאר פה גם מחר. הילדים היו מתוקים. אצא קצת למסדרון. היא מסיטה את הווילון בעדינות. שכנתי לחדר מחייכת אליי. מה שלומך? למה את לא מנסה לישון? תרצי שאקח לך את התינוקת קצת? אני ישנתי טוב בצהריים. תודה שקיבלת את האורחים במסדרון ואפשרת לי לישון.
חדר היולדת הוא חדר השינה שלה, הסלון שלה, במשך שתיים או שלוש יממות. ככזה, הוא מזמין לקשר אינטימי, לשיח רעים, לשיתוף ברגשות, בחוויות, בכאבים ובגעגועים. השהות הזאת היא חלק בלתי נפרד מחוויית הלידה, וממטען הכוחות שהאישה נושאת איתה בחזרתה אל ביתה. במהלך השהות כיולדת בבית חולים שערי צדק רכשתי לי חברות נפש. הרי אכלנו מאותו המסטינג.
ישנן התרחשויות עם מזל. הן מגיעות למרכז הבמה הציבורית, כמו הדיון על ההפרדה הווירטואלית בבתי החולים. וישנן התרחשויות יתומות. הכול בידיו של היוצר - קרי, איש התקשורת. ברצותו מרומם, מפרסם, מקדם, וברצותו משפיל, מעלים, מדחיק.
וישנן מחלות יתומות. מדובר במחלות כרוניות ששכיחותן נמוכה, ורב הנסתר על הנגלה בכל הקשור לסיבת התהוותן. בדרך כלל לא נמצא להן טיפול מתאים עקב מיעוט תשומת הלב ומקורות המימון למחקרים סביבן.
בארץ חיים כשישים אלף אנשים שמחלתם עונה להגדרה "מחלה יתומה". פרדוקס הנדירות מבטא את העובדה כי למרות שבכל מחלה כזו נמנים מעט חולים - הרי שבאופן מצטבר מחלות אלו ישפיעו על חלק משמעותי מהאוכלוסייה. כאמור, קיים מחסור במידע לגבי המחלות היתומות למיניהן. לרובן גם אין רישום מסודר כמו שיש למחלות אחרות, ואפילו אין הגדרה מדויקת לקביעה איזו מחלה רשאית להיכלל בין המחלות היתומות.
בלי עשן בבית המדרש
לכל מגזר יש פרופיל תחלואה מיוחד. למשל, מחקר חדש שבחן את הרגלי הבריאות באוכלוסייה החרדית, מצא כי שיעור העישון נמוך בקרב הנבדקים בקהילה החרדית ועומד על 11 אחוזים בלבד, לעומת 20 אחוזים בכלל האוכלוסייה. ייתכן שאחת הסיבות לכך היא שיעור עישון אפסי אצל נשים חרדיות, וירידה משמעותית באחוז המעשנים בקרב בני התורה בישיבות הליטאיות בהוראת ראשי הישיבה. ואכן, מי ירצה חברותא שמחליט לצאת כל חצי שעה להתרעננות סיגריות? גם בתוך הניקוד לקראת שידוכים התברר במשך הזמן שבחורים מעשנים מפסידים נקודות יקרות. ועוד בשדה המחקר: שיעור החרדים שמתחסנים מפני שפעת נמוך מהממוצע באוכלוסייה הכללית.
אך כמה חשוב להתחסן! לאחרונה חלה התפרצות מחודשת של המחלות חצבת ושנית בבריטניה. אלה מחלות שכמעט לא נצפו בארבעים השנה האחרונות, לאחר שהחיסונים חיסלו אותן כמעט לחלוטין. מחלות אלו התחילו להרים ראש גם בארצות הברית עקב שיעורי התחסנות נמוך בקרב הורים צעירים, מהדור שלא ידע את יוסף ולכן לא ייחס חשיבות לחיסון המומלץ. אנשים שלא התחסנו נגד חצבת נקראו להתחסן עתה. והנה, לפתע הגיחו למחלקות ילדים מחלות שהיו מוכרות רק מהספרים, והיו רופאים שממש התרגשו. זה הזכיר לי רופא שהדריך אותי כסטודנטית. כשהגיע חולה עם זיהום נדיר, הוא היה משפשף את ידיו בסיפוק, עיניו בורקות, שמח על ההזדמנות להפגיש אותנו עם אורגניזמים מחוללי מחלות שהכרנו עד עתה רק מהספרים. אכן, טוב שברופאים לגיהינום.
ועוד בעניין בריאותם של אחינו החרדים. ידוע שחשיפה מוגזמת לשמש עלולה לגרום לסרטן העור, ולכן כל כך חשוב לכסות את הראש ואת חלקי הגוף הגלויים עד כמה שאפשר כאשר נמצאים בשטח פתוח. בציבור יקר זה, בו רוב הגברים נמצאים בכל ימות השנה בחדרים ובבתי מדרש סגורים, והנשים מקפידות על כללי הצניעות ומכוסות מכף רגל ועד ראש, הסיכון למחלות עור נמוך מאוד. מצד שני, "שמש צדקה ומרפא בכנפיה", כמות ראויה של היחשפות לשמש מסייעת לגוף בריא מסיבות רבות, ולוּ רק בזכות סגולותיו של ויטמין D שמיוצר בעזרת קרני השמש.
השאלה היא האם הימנעות מחשיפה לשמש עלולה לגרום לתחלואה? והנה, עשרים שנות מעקב אחר כמעט שלושים אלף נשים בשבדיה העלו כי הימנעות מאור השמש מסוכנת כמעט כמו עישון, בעוד שחשיפה בכמות סבירה לשמש מאריכה חיים בממוצע בחצי שנה עד שנתיים. אולם נראה שבארצנו רוויית השמש לא זו הבעיה, וגם מי שיוצא לרחובות העיר בביגוד מלא שמכסה גם את הצוואר והזרועות, עדיין סופג בדרך כלל כמות מספיקה של שמש.
נשים שתייתן קלה
החגים היהודיים כוללים קידוש ושמחה, ואין שמחה אלא בבשר ויין. אני משתמחת מחצי כוס מיץ ענבים, ואילו האיש, ששורשיו מממלכת היין (צרפת), לא מתרגש גם מכמה כוסות של יין לבן יבש. אכן, שתייה מרובה של יין אינה יפה לנשים. ויש תימוכין בספרות הרפואית לכך שנשים יותר רגישות לאלכוהול. אחת הסיבות לכך היא מידות הגוף. בממוצע, נשים קטנות מגברים ומשקלן נמוך יותר, כך שריכוז האלכוהול עולה עקב נפח דם קטן יותר, ולכן שתיית אותה כמות של משקה תשפיע יותר על האישה.
הסיבה השנייה היא שלנשים יש יותר רקמת שומן בגוף בהשוואה לגברים, ופחות מים, וכך האלכוהול נמהל פחות בגוף שלהן כי הוא מסיס יותר במים מאשר בשומן. בעבודה עדכנית נמצא כי גם פירוק האלכוהול אצל נשים יעיל פחות מאשר אצל גברים דווקא בריכוזי אלכוהול גבוהים. וכך, בשתיית בירה, למשל, בה ישנו ריכוז נמוך של אלכוהול, אין הבדל משמעותי בין המינים. אך לגבי שתיית יין או ויסקי המצב שונה - אותה כמות של ויסקי תגרום לרמת אלכוהול גבוהה יותר בדמה של האישה מאשר בדמו של הגבר. יין ישמח לבב אנוש, דייקא.
שיכורה אני, ולא מיין. מתפעמת מכוחו של הטוב בתוכנו. היום העברתי הודעה על תינוקת עם תסמונת דאון שנולדה בשערי צדק ומחפשת בית. ההודעה הופיעה במייל שלי, ותוך כשעה פנו אליי לפחות עשרים זוגות כדי להציע בית חם. אילו זוגות טובי לב, אוהבי אדם, שפשוט רוצים להרבות אור בעולמו של הקב"ה. אשריך, ישראל, עם נשגב וקדוש.
לתגובות: drchana2@gmail.com