חקלאות כבילוי
חקלאות כבילויצילום: יח"צ

החקלאות המודרנית, כידוע, היא כבר מזמן יותר מחרישה, זריעה, קציר ואסיף. החקלאי של היום לא חייב להשכים מדי בוקר ולהגיע לשדה כדי לבדוק את מצב הגידולים, לחות הקרקע, הימצאות מזיקים ומחלות, מצב מיכלי הדשן, מערכת ההשקיה ומזג האוויר.

בזכות מהפכת החקלאות המדייקת הוא יכול לבדוק את כל אלה דרך צג המחשב, או הטלפון החכם שלו, ולהגיע ישירות אל המקומות הזקוקים לוויסות ותיקון.

חקלאות מדייקת היא מכלול של פעולות איסוף מידע וניתוח, שנועדו למפות את השונות בחלקה, או בין חלקות, ולהגיב לה באופן מדויק. התחום החל לפרוח בעולם בתחילת שנות ה-90, במקביל להופעת ה-ג'י.פי.אס ומערכות המידע הגאוגרפיות, וכיום מציעות חברות ישראליות רבות את שירותיהן לחקלאים באמצעות השיטות השונות של החקלאות המדייקת.

אחד האמצעים החשובים של החקלאות המדייקת הוא החישה מרחוק - איסוף מידע ללא מגע פיזי גם מאזורים בלתי נגישים, בעזרת חיישנים הנמצאים בחלל, באוויר ובקרקע. החקלאות המדייקת שואפת לספק את הטיפול הנכון (דישון, ריסוס או השקיה), במקום ובזמן הנכונים כדי להגדיל רווחים ולמזער פגיעה סביבתית. כלי החישה מרחוק, בשילוב טכנולוגיות מיקום מתקדמות, מאפשרות לה להשיג מטרה זו, תוך איסוף ואגירת מידע, יצירת מפה והזנת תכנית עבודה או נקיטת פעולה מידית.

הפקת המידע של החיישנים נשענת על נתוני החזרת האור של עצמים באטמוספרה, בקרקע ובצומח - שנקלטים על ידי חיישנים שמצויים על גבי לוויינים, מטוסים או פלטפורמות הבנויות על הקרקע. הרגישות של החיישנים לקרינה באורכי גל שונים מאפשרת יצירת תמונות מורכבות ולימוד התנאים השונים באזור הנסקר. ברמה הבסיסית, ניתן להיעזר בצילומי אויר באור נראה, לאיתור שונות על בסיס זיהוי הבדלים בצבע. ברמה גבוהה יותר, ניתן לפתח מודלים על בסיס שונות ספקטרלית (קרינה באורכי גל שונים) בין תופעות שונות בחלקה.

פענוח המידע שקולטים החיישנים נעשה על ידי שימוש במודלים פיזיקליים וסטטיסטיים שמקשרים בין מידע מוקדם על פני השטח למידע שמתקבל בחיישני הקרינה. פרט לכך מובאים בחשבון גם המאפיינים המרחביים, כגון צורה ודגם, של התופעות והעצמים על פני השטח.

דוגמה לשימוש בשיטת החישה מרחוק מספקת החוקרת ד"ר יפית כהן מהמכון להנדסה חקלאית, שתחום עיסוקה הוא צילום טרמי – סוג מיוחד של צילום שמדגיש באמצעות צבעים את ההבדלים בטמפרטורת העלה בין הצמחים. טמפרטורת העלה מספקת אינדיקציה לגבי יכולתו של הצמח לקלוט מים, וכך אפשר לדעת באופן מדויק היכן כדאי להשקות ולצפות שהצמח ידע לנצל את המים והיכן לא.

אחת ההמצאות הישראליות החשובות בתחום החישה מרחוק, שפותחה על ידי פרופ' אורי דיין מהאוניברסיטה העברית וד"ר איתמר לנסקי מאוניברסיטת בר אילן, היא שיטה למיפוי וזיהוי לווייני של תופעות אקלימיות שיש להן חשיבות לחקלאות. השיטה מאפשרת לחקלאים להיערך מראש תופעות אקלים קיצוניות, לתכנן ולנהל את מערכת הזמנים של המערכות החקלאיות, השתילה, הקטיף וההגנה על הצומח.

השיטה מתבססת על לוויין של רשות החלל האמריקאית נאס"א האוסף מידע שמאפשר לחזות את הסיכוי לתנאי מזג אוויר קיצוניים באזורים מסוימים. הלוויין מודד קרינה באורכי גל שונים שמומרת לטמפרטורה. להבדיל מתחזית מזג אוויר רגילה, התחזית הלוויינית מאפשרת לזהות את תנאי מזג האוויר ברמה המקומית, ברזולוציה מרחבית גבוהה. דיין ולנסקי בדקו את טמפרטורות הקרקע בכל שעות היממה באזורים המועדים לתנאי אקלים קיצוניים והתבססו על הנתונים לבניית מודל שחושף תופעות אקלימיות שאינן ניתנות לזיהוי במערך המדידות הרגיל.

החשיבות הגדולה של הזיהוי המקדים של אקלים מקומי מסייע במידה רבה לקבוע את קצב הגדילה של גידולים והתפתחות מזיקים בשטחים הנבדקים, וכך מאפשר תכנון וניהול יעילים של המערכות החקלאיות.

חשיבותן של שיטות מעין אלה הולכת וגוברת על רקע משבר המזון העולמי המחריף, משום שהן עשויות להגדיל כמות יבולים ולהציל כמות גדולה של תבואה שמושמדת כיום על ידי מחלות ומזיקים.

בתערוכה החדשה "שדות המחר" במוזיאון המדע בירושלים תוכלו לגלות מידע נוסף ומרתק בנושא החקלאות המדייקת והחישה מרחוק. התערוכה, המיועדת לכל המשפחה, מציעה למבקרים חוויה התנסותית ומעשירה במעבדת שדה, מעבדת מזון ומעבדת מידע, וגם מתחמי חוץ למפגש עם גידולי מזון. ברחבי התערוכה תוכלו לפגוש גם עבודות אמנות חדשניות העוסקות בנושא החקלאות תחת הכותרת: "אגרופוליס – התערבויות אמנותיות בתערוכה מדעית".

התערוכה "שדות המחר" מתקיימת במוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים, שדרת המוזיאונים (בגבעת רם). שעות פתיחת המוזיאון: אוגוסט: א'-ה': 19:00-10:00, ימי ו': 14:00-10:00.

מחירי כרטיס: ילדים עד גיל 5 חינם, ילד מעל גיל 5 / מבוגר: 60 ₪, כרטיס משפחתי (הורים וכל ילדיהם או סבים וכל נכדיהם): 220 ₪. לבירורים: 02-6544888. אתר המוזיאון: http://event.mada.org.il/