תופעת הגניבות החקלאיות, שפוגעת פגיעה קשה בפרנסתן של אלפי משפחות בישראל והורסת את חייהן, הפכה זה מכבר למכת מדינה.
תושב בית אלעזרי יצא מביתו לקראת הבוקר וגילה שמשאיתו מותנעת. לאחר שהתקרב לרכב גילה שלושה שודדים כשאחד מהם מרשה לעצמו לאיים עליו עם מוט ברזל. האזרח התמים רץ לביתו, לקח נשק שנמצא ברשותו ברישיון וירה באוויר. מאוחר יותר התגלתה גופתו של השודד עם כפפות על ידיו לא הרחק מביתו. זהו מצב קלאסי של הגנה עצמית, ולכן אין מקום להעמיד לדין את האזרח שומר החוק.
מקרה זהה התרחש לפני שמונה שנים: שי דרומי, חקלאי חרוץ ואדם נורמטיבי לכל הדעות, ירה והרג אדם שפרץ לחוותו שבדרום הארץ באישון לילה. זה מוכיח שהגיעו מים עד נפש.
חוק כבוד האדם וחירותו הפך לצערי במהלך השנים לחוק חופש העבריין וחירותו. בתי המשפט הפכו למבצרם של העבריינים, כאשר הם משוחררים זמן קצר לאחר מעצרם וממשיכים לגנוב, לשדוד ולבזוז. רק אחרי אין סוף מעשי פשע הם מקבלים בעסקת טיעון עונש מזערי, שמבהיר להם שהפשע במדינת ישראל משתלם.
רשויות אכיפת החוק, שלא זקפו לזכותן הצלחות מרשימות בכל הקשור להגנה על אזרחי המדינה בכלל וציבור החקלאים בפרט, ביקשו בזמנו להאשים את שי דרומי ברצח.
האשמה חמורה זו גרמה לשינוי דרמטי בחוקי ההגנה העצמית של האזרחים נגד פורצים בישראל, ומליאת הכנסת אישרה את חוק "ביתי הוא מבצרי", הידוע גם כ"חוק דרומי". החוק פוטר מאשמה פלילית אדם שיורה בפורץ שנכנס לביתו, לבית העסק או לשטח החקלאי שלו, אלא אם כן פעל באופן בלתי סביר.
ברגע שבית המשפט החליט לזכות את דרומי, העבריינות הכבדה שהגיעה מיהודה ושומרון נבלמה לתקופה ממושכת. אך לצערי הרב את ניצני הפשיעה והעבריינות החדשה אנו פוגשים בשנים האחרונות, ולכן רק יד קשה תרתיע את העבריינים.
פיני בדש
ראש מועצת עומר