שירי סובול, המואשמת כי רצחה עם בן זוגה – דוד ערן – את אחותה התאומה הילי, יצאה מכלא נווה תרצה כשהיא שופעת חיוכים, בתום כחצי שנה בלבד מאחורי הסורגים.
לפני כשבוע קבעה השופטת רות לבהר-שרון כי הנאשמת תשהה בבית דודתה, ובפשרה עם הפרקליטות הוסכם על מעצר בית עם אזיק אלקטרוני.
החלטת בית המשפט ניתנה בעקבות תסקיר שירות המבחן שהמליץ להורות על שחרורה של סובול למעצר בית מלא. זאת, לאחר שבאמצע יולי הורה שופט בית המשפט העליון, צבי זילברטל, לבחון חלופת מעצר לנאשמת, אותה כינה "בחורה צעירה על סף הבגירות שאישיותה מורכבת ועברה נקי".
התאומות היו בנות 18 כשבוצע הרצח. על פי כתב האישום, ערן דקר את הילי 130 (מאה ושלושים) פעמים בנוכחותה של שירי, לאחר שהוא ושירי קשרו קשר לבצע את הרצח יחד. סובול וערן מואשמים ברצח, בקשירת קשר לביצוע פשע ובשיבוש הליכי משפט.
שאלנו את ד"ר יואב מזא"ה, ראש מכון המחקר למשפחה, שוויון ומשפט בקריה האקדמית אונו, אם לדעתו מדובר בהחלטה סבירה.
"לצערי, התשובה היא שלא", אמר. "אני עוקב הרבה שנים אחרי מערכת המשפט – הן בתי המשפט והן הפרקליטות – ומה שאפשר לראות כחוט השני בהקשר הזה, זה יחס שונה לגברים ולנשים באותן הנסיבות. כך שברור לי ואני מניח שברור גם לכל מי שמצוי בעניין, שאם שירי סובול היתה גבר, שנאשם ברצח אחיו או ברצח אחותו, לא היו משחררים אותו למעצר בית. והסיבה היחידה שנקטו בצעד המאוד לא שיגרתי הזה היא בגלל שהיא אישה".
'כשל מוסרי חמור'
מזא"ה סיפר כי בדק את היחס של מערכת המשפט לנשים עברייניות גם בהקשר של התעללויות בילדים, ומצא שהדפוס של הקלה עם נשים עברייניות חוזר על עצמו. "הטיעון שחוזר על עצמו שוב ושוב הוא טיעון סיבובי", הסביר. "כי אם לא מרשיעים את האישה ברצח בגלל שהיא אישה, הטיעון במקרה הבא יהיה – 'טוב, אבל הרי אין נשים רוצחות, אז למה שנרשיע גם את הבאה בתור ברצח?'.
"זה טיעון שקודם כל הוא כשל לוגי, אבל מעבר לכשל הלוגי יש פה בעיני כשל הרבה יותר חמור, שהוא הכשל המוסרי", הוסיף. "צריכים להתייחס בחומרה למעשים חמורים. ולא לומר שזה תלוי בשאלה מי הבנאדם שעשה את זה והאם הוא שייך למגזר כזה או אחר שאני חס עליו, אוהב אותו, יש לי אמפתיה אליו וכן הלאה".
130 דקירות
על פי כתב האישום, שירי סובול התלוננה בפני ערן פעמים רבות על אחותה, ושלחה לו מסרונים בהם כתבה, בין היתר: "נמאס לי לגור עם המשוגעת הזו", "שתמות, זה מה שאני רוצה" ו-"הלוואי שערבי או מחבל ידקור אותה". כך, על פי כתב האישום, נטעה אצלו את הרצון והצורך להרוג את הילי, שלטענת שירי ביקשה לחבל בקשר הרומנטי בין השניים.
מכתב האישום עולה כי השניים הצטיידו לקראת האירוע במספר סכינים, כמו גם בכפפות, בגדים להחלפה ומגבונים לניקוי הזירה. ערן הוא זה שביצע את הרצח בעצמו, ודקר את הילי 130 פעמים, ושירי התקשרה למשטרה ומסרה דיווח כוזב לפיו אחותה נדקרה על ידי זר. בהמשך סייעה לערן להתנקות, להחליף בגדים ולהסתתר בחדרה של אימן של התאומות.
לפני שהשוטרים הגיעו לזירה, הוציאה שירי את ידית דלת החדר מבחוץ והסתירה את בגדיו של ערן יחד עם הסכינים והכפפות. לאחר מכן תיאמו השניים גרסאות, וסיכמו כי ידווחו כי ערבי הוא שדקר את הילי.