שיר בארבעה בתים | מחרוזת בית אבי (החלק השלישי) | הדר בן ציון
היום כותבים על נחצ'ה. אי אפשר אחרת.
לאיש שכתב מנגינות ללמעלה מאלף ומאתיים שירים, שבכל רגע נתון אחד מלחניו מזדמזם לו בתור לקופת חולים, במסע בשבילי מולדת או בספסל האחורי והמופרע של אוטובוס גדוש במטיילי הגיל השלישי, לאיש הזה מגיע טור אחד לפחות לזכרו.
לא בכדי ספדו לו היום כל מנהיגי דורנו, "פס קול חיינו" כמאמר הקלישאה הלך לבית עולמו שם למעלה, אך הותיר אותנו להשתעשע ולהתענג עם העולם המוזיקלי שהותיר אחריו, כאן למטה.
נתחיל בקלאסיקה 'שיר בארבעה בתים' (ביצוע במקור: אילנית, אבל זה הביצוע הגברי היחיד שמצאתי בגרסה ראויה. דלגו לסוף).
ביום שישי, באחת מתכניותיו ברשת ג', סיפר נחצ'ה על השם המקורי משהו של השיר.
הוא נפגש עם אהוד מנור לקראת פסטיבל שירים על מנת לכתוב שיר. אהוד ישב בסלון והתלונן – "אין לי מילים", ונחצ'ה: "אין לי מנגינה". בסופו של דבר זה הוציא משלו וזה הוציא משלו והצרה היחידה שנותרה היא כותרת השיר.
בעבור הזמן ובריקנות ההצעות חלפה במקום עפרה, רעייתו של אהוד ואמרה להם בכעס: "צאו מכאן עם השיר הזה בארבעה בתים שלכם!"
כך נולד שם השיר.
מרדף | תקליט (שנות ה-70) | גדי אלון
נמשיך לאחד הלחנים היפהפיים הקיימים בעולם.
בצירוף למילים של ירון לונדון על המציאות בארץ ישראל, לא ימין ולא שמאל, אלא מציאות, מדובר ביצירת מופת.
אפרופו ימין ושמאל, רבים שואלים אם נחצ'ה היה ימני. אז, מלבד העובדה כי גר שנים מספר בבית אריה שנמצא ביהודה ושומרון (שם קיבל מגורים בחינם מהיישוב, בעקבות משבר כלכלי שאליו נקלע), הנה ציטוט משעשע ביותר שמצאתי באתר 'הארץ' מריאיון שהתקיים עמו לאחר זכייתו בפרס ישראל:
"גדלתי בבית בית"רי ותרבותי. גם היום אני מרכז-ימין, ומגיל צעיר הסתובבתי עם טשרניחובסקי, רבי יהודה הלוי וביאליק מתחת לבית השחי, כאשר הילדים האחרים שיחקו כדורגל והסתכלו אם צומחות להם שם שערות".
תיבת הזמרה הנפרדת | מתוך 'נתן אלתרמן – מבחר משיריו' | הפרברים
עוד לחן משגע למילים משגעות.
אם הייתם קוראים את המילים כשלעצמן והיו מבקשים מכם להלחין אותן, סביר להניח שלא הייתם מפרשים אותן מוזיקלית כך. הפרשנות של היימן לשיר הופכת את הקערה על פיה ואת הסיפור המילולי להרפתקה מלודית שונה לחלוטין.
אפרופו הרפתקה מלודית:
באחד הראיונות האחרונים שלו, סיפר נחצ'ה ל'אולפן שישי' בערוץ 2 על קוריוז נחמד שקרה לו כשנסע כמה שנים קודם בכביש גהה הסואן לכיוון פתח תקווה. בעודו נוהג בין אלפי המכוניות הבזיק שיר במוחו. נחצ'ה עצר באמצע הכביש, הוציא דף ועט והעביר את השיר לשם, בעוד המכוניות שועטות סביבו במהירות.
לא חלף זמן רב עד ששוטר תנועה הגיע עם אופנועו אל הרכב המוזר וביקש רישיונות. לשאלת השוטר – "מה גרם לך לעצור באמצע הכביש באמצע נסיעה בצורה כל כך מסוכנת"? ענה נחצ'ה: "עלה לי שיר בראש והייתי חייב לרשום אותו, אתה רוצה לתת לי על זה דו"ח?".
"הרבה משוגעים פגשתי בחיי", אמר שוטר התנועה "אך משוגע כמוך – עוד לא ראיתי" ושחרר את נחצ'ה לדרכו.
יהי זכרו ברוך.