סירבת לרכוש לה נעליים? צפה לתביעה

הצעת החוק למאבק באלימות כלכלית של יושבת-ראש מרצ, ח"כ זהבה גלאון, אומצה על ידי השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל.

ההצעה מגדירה לראשונה את המונח "אלימות כלכלית" בחוק הישראלי כעוולה אזרחית.

אם החוק אכן יעבור, פירוש הדבר ש"אלימות כלכלית" תתווסף לסעיפים שבגינם ניתן להגיש תביעת נזיקין. הצעת החוק של גלאון קובעת כי בית המשפט יהיה רשאי לפסוק בשל "אלימות כלכלית" פיצוי עד 120,000 ש"ח, ללא הוכחת נזק.

ההצעה הוגשה לכנסת בשנה שעברה ע"י קבוצת ח"כים הכוללת, מלבד גלאון, את שלי יחימוביץ', מיכל רוזין, תמר זנדברג, עאידה תומא סלימאן, ומרב מיכאלי, כמו גם ח"כים נוספים.

דברי הסבר

החוק נושא את סימני ההיכר של חוקי המגדר: מצד אחד, הגדרת העבירה מעורפלת מאוד וניתנת לפירושים רבים, באופן שמעודד שימוש לרעה בחוק. מצד שני, החוק "כאילו" ניטרלי מגדרית אבל דברי ההסבר הנלווים לו הינם סקסיסטיים לחלוטין ומתייחסים לנשים כקורבנות ולגברים כעבריינים (חוץ מכמה מילים לגבי כך שהחוק אמור לחול גם על גברים נפגעי "אלימות כלכלית").

עוד סימן היכר הוא השימוש ב"אסמכתאות" שאינן אקדמיות אלא לקוחות מסקרים לקויים ודיווחים ממקורות מוטים.

לדוגמה, כתוב בדברי ההסבר כי "גברים רבים משתמשים בכסף, ובעיקר במניעתו מבת הזוג או מהאם, ככלי לשליטה בה ולהגבלת צעדיה". בתור "הוכחה" לחומרת מצבן של הנשים, דברי ההסבר אף מפנים לסקר שערכה "מומחית למגדר", ולסקר שהזמינה נעמ"ת, אשר סקרו רק נשים ולא הביאו כלל את עמדות הגברים.

תגישי תביעה, קבלי הבטחת הכנסה

החוק מגדיר "אלימות כלכלית" בתור "התנהגות סדרתית ונמשכת של בן זוג או בן משפחה המהווה כפייה, הטעייה או שליטה שאינה סבירה בבן זוגו או בבן משפחתו", והמתבטאת בין היתר ב:

(1) מניעת משאבים כלכליים מהנפגע או מילדיו הדרושים להם לצורך הוצאות מחייה סבירות בהתאם לנסיבות חייהם, או איום במניעת משאבים כאמור, כאשר קיימת תלות כלכלית מוחלטת או כמעט מוחלטת של הנפגע בבן הזוג הפוגע;

(2) מניעה מכוונת של אוטונומיה כלכלית מהנפגע, לרבות מניעת השתתפות בשוק העבודה, הדרה מהחלטות כלכליות משמעותיות הנוגעות למשאבים משותפים של הפוגע והנפגע, מניעת שליטה על משאבים כלכליים.

(3) מניעה מכוונת של תשלומי דמי מזונות ילדים או הוצאות נלוות חריגות שנפסקו בפסק דין קבוע או זמני, למרות שידו של הפוגע משגת את תשלומם;

החוק יחול לא רק על בני זוג המסרבים "לשחרר" כסף אלא גם על "הורה או בן זוג של הורה, הורה של בן זוג או בן זוגו של ההורה, סב או סבתא, צאצא או צאצא של בן זוג, אח או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה, אחיין או אחיינית".

בנוסף, החוק קובע שברגע שמישהי הגישה תביעה בגין אלימות כלכלית, זכאותה לקצבת הבטחת הכנסה תיבדק בלי קשר לשאלה כמה בן זוגה מרוויח. כלומר, נראה שגם אישה מבית אמיד שאינה עובדת, או שהיא עובדת רק באופן חלקי ושכרה נמוך, תוכל לתבוע את בעלה בגין "אלימות כלכלית" ולקבל קצבת הבטחת הכנסה כל זמן שהתביעה מתנהלת.