השר במשרד ראש הממשלה, צחי הנגבי, מספר ביומן ערוץ 7 על מאמציו להגיע מוקדם ככל הניתן להכרעה בסוגיית בדיקת פרשת ילדי תימן, משימה אותה קיבל מראש הממשלה.
כזכור, ראש הממשלה ביקש מהשר הנגבי להשלים את משימתו בתוך חצי שנה ואולם הוא עצמו החליט לקצר את המועד, להאיץ את העבודה ולהגיש מסקנות כבר בחודש אוקטובר המתקרב.
בראיון עמו מספר השר הנגבי על העבודה המאומצת לקראת מתן המלצה לממשלה, אם לחשוף או לא את תיקי החקירה ההיא לעין הציבור. "מדובר בקריאת חומרים, אוקיינוס רחב של חומרים, שעמדו בפני ועדת החקירה הממלכתית, ועדת קדמי שהגישה את מסקנותיה בשנת 2001. המטרה היא לוודא שאין בחומרים דבר שחשיפתו בפני הציבור תגרום לנזק כלשהו".
אחרי שקראתי חומרים, יחד עם אחרים שעוזרים לי בנושא, מאנשי גנזך המדינה ומשרד המשפטים, אנחנו לא רואים עילה לחיסיון שבשעתו הוטל על החומר הזה
במענה מיידי לשאלה זו אומר השר הנגבי כי "נכון עכשיו, אחרי שקראתי חומרים, יחד עם אחרים שעוזרים לי בנושא, מאנשי גנזך המדינה ומשרד המשפטים, אנחנו לא רואים עילה לחיסיון שבשעתו הוטל על החומר הזה, אבל ממשיכים לקרוא עד שנגיע לסוף הבדיקה".
ואולי, אם אכן מדובר באוקינוס של חומרים, לא נכון היה לקצר את תקופת הבדיקה אלא לנצל אותה עד תומה? השר הנגבי אינו סבור כך. "חבל על הזמן, כי אני יודע עד כמה המשפחות מתייסרות. פתאום נפתח להן זיק של תקווה שחשיפת החומר תסייע להם להבין מה עלה בגורל יקיריהן. לא בטוח שזה יפתור לרבים את הבעיה אבל לפחות יש כאן איזושהי תקווה".
"בשעתו הממשלה החליטה משום מה להטיל חיסיון לשבעים שנה. אין לזה הצדקה והיגיון ונכון לכרגע אינני מבין מה פשר אותה החלטה. אנחנו עושים מאמץ גדול לעבור על כל החומרים והתיקים. ככל שאעשה עבודה מהירה יותר אצליח להגיע להחלטת ממשלה בתכיפות, ככל שזה אפשרי".
בהמשך הדברים מתייחס השר הנגבי לאמירתו שלו בערוץ 2 אודות ההסכמה של השב"כ והמוסד לחשיפת התיקים. השר נשאל מדוע מלכתחילה עלולה הייתה להיות מניעה מצידם של שני גורמי הביטחון הללו, ובמענה הוא אומר כי אמנם "נכון, לא נזקקתי לאישור שלהם אבל מטעמי נימוס והסדר הנדרש בפעילות של הממשלה, כאשר ראיתי שבחלק מהתיקים החסויים, אלה שלא נפתחו עד כה - חלק בדלתיים פתוחות שהיו פתוחים לציבור והתקשורת סיקרה אותם, אבל היו גם ישיבות סגורות, בין היתר עם ראש השב"כ דאז עמוס מנור, והייתה עוד ישיבה שהייתה בה התייחסות לפעילות של מוסד ולכן מצאתי לנכון לפגוש לראשי המוסד והשב"כ הנוכחיים, לצרף לפנייה את הפרוטוקולים המדוברים כד שיוכלו להתרשם שאין מניעה לפתוח את החומר, ובאמת הם השיבו במהירות שהם לא רואים מניעה למעט איזכורי שמות סוכנים שיוזכרו באותיות ולא בשם מלא".
השר הנגבי נשאל עוד אודות טענותיהן של משפחות הקובעות כי גם אם ייפתחו הארכיונים ועל אף כל הרצון הטוב לא ניתן יהיה לחשוף את האמת שכן ארכיונים רבים הושמדו והועלמו. הנגבי קובע כי "זה מצער מאוד אבל זה ממש תיאור מדויק של המצב".
כשוועדת החקירה ביקשה את כלל החומרים הרלוונטיים עשרות שנים קודם לכן, שנותיה הראשונות של המדינה, נמסר לה להפתעתה ש-17 ארכיונים בוערו או הושמדו ונעלמו ולא יודעים מה עולה בגורלם.
"בשנת 95' כשוועדת החקירה ביקשה מרשויות המדינה ומבתי החולים וממשרדים שונים את כלל החומרים הרלוונטיים עשרות שנים קודם לכן, שנותיה הראשונות של המדינה, נמסר לה להפתעתה ש-17 ארכיונים בוערו או הושמדו ונעלמו ולא יודעים מה עולה בגורלם. זה כשלעצמו מאוד החשיד את הציבור של יוצאי תימן שעקבו מקרוב אחר עבודת הועדה את הממסד של ראשית קום המדינה, ועד היום הם לא בטוחים שהדברים נעשו מתוך רשלנות גרידא ואולי הדברים נעשו בכוונת מכוון ובזדון. אנחנו לא יודעים מה היה ואין לנו סמכות לחקור מה היה. תפקידי רק להביא בפני הממשלה המלצה אם מן הראוי לחשוף את החומרים שהובאו לוועדה".
מוסיף השר ומספר כי במהלך עבודתו הוא פוגש את נציגי העמותות השונות שהרימו את הנושא לתודעה הציבורית, אחים וקיימים, עמר"ם ועמותות אחרות. לדבריו בכוחן של אלה לסייע לו "כי הם חיים את הסיפור ויכולים לכוון אותי לתיקים ספציפיים שמן הראוי שאעיין בהם באופן אישי, ואת זה אני אכן עושה".
הנגבי, בן לאם מיוצאי תימן, אומר כי לנתון זה יש חלק משמעותי בקשר האישי שלו לחקירה, גם אם הוא ומשפחתו לא כלולים בנפגעי הפרשה ההיא שכן משפחת אמו הגיעה ארצה הרבה טרם קום המדינה. למרות זאת, הוא מספר "הנושא היה נחלת כל הציבור של עולי תימן, כך שעם בחירתי לראשונה לממשלה, ומילאתי את תפקיד שר הבריאות, פנו אליי המשפחות והוריתי לבצע פתיחת קברים בניסיון למצוא התאמת DNA בין העצמות בקברים למשפחות שהשתתפו באותו פיילוט והיה מאוד מצער לגלות שחלק מהקברים לא הכילו עצמו של ילדים שלכאורה דווח שנפטרו. הקברים מלאים בעצמו של הרבה אנשים, אבל לא של מי שדווח שהיו קבורים בהם, והדבר העלה הרבה מאוד ספקנות לגבי טיב המידע שנמסר עשרות שנים קודם לכן למשפחות".
באחרונה דווח בעיתון 'הארץ' כי גם יוצאי אשכנז טוענים לחטיפת ילדיהם בשנותיה הראשונות של המדינה, והשר הנגבי אינו מופתע. "בתוך התמונה שלנגד עיניי רק מה שעמד בפני הועדה לפני עשרים שנה, כך שחלק גדול מהדברים שפורסמו בעיתון 'הארץ' לא היו לנגד עיני הועדה ולא כלולים בחומרים שאנחנו צריכים לקבל עליהם החלטה, אבל הטענה שעלתה נראית לי מאוד הגיונית, כי אם בוצעו מעשים זה בדרך כלל מתוך בצע כסף והתנשאות מול עולים חדשים ונחותים בעיני מי שלקחו להם ילדים כדי
לפי ממצאי ועדת קדמי 70 אחוז מהילדים שלגביהם הוגשו תלונות לוועדה מתימן ושלושים אחוזים אחרים מעדות אחרות כולל ארה"ב אירופה וקנדהלהבטיח להם עתיד מזהיר יותר בקרב משפחות אחרות, זה לא חייב להיות תימני או מעדה מסוימת. לפי ממצאי ועדת קדמי 70 אחוז מהילדים שלגביהם הוגשו תלונות לוועדה מתימן ושלושים אחוזים אחרים מעדות אחרות כולל ארה"ב אירופה וקנדה, כך שהתופעה הייתה ידועה גם לוועדת קדמי".
על הצפי מעבודת הועדה מדגיש ומבהיר השר ואומר כי "המשפחות לא מצפות שחשיפת החומר תשנה את מסקנות ועדת החקירה. הדוח של ועדת החקירה אינו חסוי ושם מנומקת המסקנה של הועדה ולפי המסקנה של הועדה ההיא מדובר ב-56 מקרים מתוך כאלף, שלגביהם לא נמצאו פרטים על אימוץ פטירה או חטיפה. לגביהם התעלומה נותרה בעינה, והחומר שייחשף, במידה והממשלה תחליט לחשוף אותו, לא אמור להביא למסקנות אחרות אלא חומרים שעמדו לנגד עיני הועדה".
עם זאת סבור השר הנגבי כי הרעיונות שמעלות משפחות המצפות לתוצאות מרחיקות לכת הרבה יותר הם רעיונות שחלקם מוצלחים, אך זאת לא בתחום סמכותו שלו. רעיונות אלה כוללים גם קריאה לביצוע בדיקות DNA לוודא התאמות, ולשם כך, הוא אומר, ראוי להשלים מוקדם ככל הניתן את עבודתו שלו על מנת שניתן יהיה להכריע כיצד לנהוג ביום שאחרי.