מצודת המעיין
מצודת המעייןעיר דוד

ימים אחרונים של חופשת הקיץ והורים רבים מחפשים אטרקציה אחרונה לחתום איתה את התקופה המתישה והחמה. בראיון ליומן ערוץ 7 מספר מיכאל ברוכי, מנהל תיירות ותוכן בעיר דוד, על השילוב הייחודי בין ערכים, היסטוריה והנאה.

"בשלהי הקיץ כהורים מחפשים מענה תכני ומעניין בני הנוער, ועיר דוד היא המקום לעשות זאת", אומר ברוכי. "דבר ראשון הוא עיר דוד עצמה, ללכת בעיר דוד עם התנ"ך, לעבור בנקבת חזקיהו, אין מרענן מזה בימי הקיץ הלו. ערכים של היסטוריה ותנ"ך לצד הנאה מובטחת במים הקרירים של הנקבה".

המשך הסיור והביקור שאותו מציע ברוכי מעניק פרשנות נעימה יותר למנוח שהפך כמעט לגידוף בפני בני הנוער – לחפור. בעוד הם מבקשים 'די לחפור כל הזמן' סבור ברוכי שזו בדיוק העת לחפור, וממש.

"אחרי ההתייבשות אפשר ללכת לגן לאומי עין צורים והמונח לחפור מקבל משמעות אחרת – אנחנו עוסקים בסינון העפר של הר הבית. הנוער מוזמן להשתתף ולגלות תגליות מעניינות מהר הבית. יש שפע של ממצאים מכל התקופות, אפשר למצוא מטבעות וחלקי פסיפסים והילדים מקבלים תחושה של גילוי אוצר. הילדים מאוד נהנים ומקבלים ערך מוסף של הבנת ההיסטוריה וההקשר הערכי להר הבית".

על מקורם של גלי העפר במקור מזכיר ומספר ברוכי כי לפני מספר שנים הוציא הוואקף המוסלמי כמות גדולה של עפר עתיר שרידים ארכיאולוגיים מ"אורוות ‏שלמה" שבהר הבית. עפר זה הושלך לנחל קדרון באופן בלתי מבוקר ובלתי מאושר. הניו אלה 400 משאיות של שרידים ארכיאולוגיים הטמונים בעפר ו'עיר דוד' לקחה אחריות על עפר זה. כיום זהו פרויקט ארכיאולוגי לימודי, שבצידו חוויה תיירותית.

נער או נערה שמצאו ממצא ארכיאולוגי "שומרים אתו על קשר", מספר ברוכי. מוצא הממצא מצטלם עם הממצא שגילה ובהמשך הוא יקבל עדכון מפורט באשר למהותו של הממצא. בהקשר זה מזכיר ברוכי את הפרסום בחנוכה האחרון על ממצא שהתגלה על ידי נער – מטבע של אנטיוכוס. "אנטיוכוס אפיפנס קיבל פתאום פנים ודמות".

כאן נולדה ירושלים, חרבה, וקמה לתחייה

בהקשר זה נשאל ברוכי כיצד קורה שדווקא לקראת חנוכה מתגלים בכל שנה ממצאים הנוגעים לחג. לדבריו גם כאן אשמה התקשורת... "אנחנו מוצאים בכל השנה אבל התקשורת מתעניינת רק לקראת החגים וכאן שיתוף האינטרסים פועל".

לדבריו בני הנוער המואשמים תמידים בנהייה ובהייה אחרי מסכים מגלים התעניינות רבה בהיסטוריה ובארכיאולוגיה. "מעדות אישית כבר כמה שנים אנחנו עוסקים בזה ובני הנוער מגלים עניין רב. הם מרגישים שותפים. זה לא שיעור היסטוריה משעמם, אלא הם נוגעים בעפר, מסננים את החומר ומבינים שזה הדבר האותנטי".

ממשיך ברוכי ומספר על אירועי עיר דוד ובהם פסטיבל הקידרון שהפך את מצבות הענק הפזורות על צלע ההר, יד אבשלום וקבר זכריה וקבר בני חיזיר לרקע לסדנאות כמו הכנת כלי חרס, הכנת חלילים, ריקמה רכיבת גמל ועוד. "הכול חינם עם הסעות ממתחם התחנה הראשונה, ומי שרוצה אחר כך יכול להמשיך בהמשך הערוץ לנקבת חזקיהו ולהתרענן במי הניקבה".

עיר דוד
עיר דודצילום: חיים צח

"יש כאן חיבור מיוחד בין תוכן לאטרקציה. נקבת חזקיהו היא לא רק מקום היסטורי מעניין ומחבר לתנ"ך שעליו אנחנו קוראים בתנ"ך, אלא גם מקום שבו ילדים יכולים להינפש מהחום והשילוב המוצלח הזה מוביל אותנו לכך שאנחנו פוגשים הרבה בני נוער ילדים ומשפחות בשבילי עיר דוד".

ומה לגבי הפוליטיקה? האם מדריכי עיר דוד אינם נתקלים בטענות לפוליטיזציה של ההיסטוריה והארכיאולוגיה? ברוכי משיב ואומר כי "כשאני מייצג את התיירות של עיר דוד אני אומר שאני עוסק בהיסטוריה המשותפת של כולנו ולא על פוליטיקה. מי שמתכוון לעשות פוליטיקה מההיסטוריה אז לא בבית ספרנו.

"אנחנו מתווכים את המציאות, את העבר והארכיאולוגיה למי שבא לשמוע ולא מכניסים את דעתנו האישית. המורים יקחו אחר כך את העובדות ויעשו איתן כתפיסתם. אנחנו לא נמצאים כאן בשביל פוליטיקה אלא כדי שאנשים יכירו את עברם כי כדי להתווכח על ההווה חייבים להכיר את העבר".

ומה על החשש הביטחוני? ברוכי מספר על שינוי מגמה דרמטי. "בקיץ הזה אנחנו חווים חזרה מרשימה של משפחות וילדים לעיר דוד. עברנו שנה מאוד קשה והחשש מובן בעקבות האירועים, אבל אנחנו במגמת עלייה והשגרה חוזרת לעצמה לתיירות בירושלים בכלל ובעיר דוד בפרט. הדרכים יותר בטוחות והאנשים פחות חוששים ואנחנו מרגישים את זה בשטח".