ראש מנהל חינוך ירושלים, משה (קינלי) טור-פז מתייחס בראיון לערוץ 7 לפתיחת שנת הלימודים בימים הקרובים.
בראיון הוא מדבר על הייחודיות של התלמידים הירושלמיים, הצמיחה בחינוך הציוני בעיר, לימוד ליבה גם במגזר החרדי, הטיפול בהסתה בתוכניות הלימוד במזרח ירושלים ומדוע הוא צעד במצעד הגאווה והאם צריך להכניס את המצעד למערכת החינוך בירושלים.
טור-פז, בעל רקורד צבאי מרשים, משמש מג"ד במילואים בגדוד הסיור של צנחנים. רק אמש חזר מפעילות בדרום רצועת עזה וכבר חוזר לפעילות מלאה לקראת פתיחת שנת הלימודים, "העיר ירושלים תפתח את שנת הלימודים תשע"ז עם קרוב ל-300 אלף תלמידים, 700 בתי ספר ולמעלה מ-2000 גני ילדים. אנחנו העיר הגדולה בארץ במערכת החינוך. אנחנו גדלים גם בכמות וגם באיכות", אומר טור פז ומוסיף, "העיר ירושלים היא העיר המגוונת ביותר בישראל. העיר החרדית והערבית הגדולה בישראל וכל המגזרים בה צומחים. רק אתמול פורסם ש-27 בתי ספר ירושלמים הם הערכים ביותר ומובילים את הערכיות במערכת החינוך".
טור-פז סבור כי דווקא החינוך הציוני בעיר גדל, "שנה חמישית ברציפות שמערכת החינוך הציונית בעיר ירושלים גדלה ב-7000 תלמידים ובסך הכל 65 אלף תלמידים במערכת החינוך הציונית. השנה אנחנו פותחים ממ"ד חדש בארמון הנציב, מחדשים את בית ספר פלך לבנים ובמגמה של צמיחה ויש תכנון לעוד שני בתי ספר ממ"ד".
טור-פז מתייחס לגידול בלימודי הליבה במגזר החרדי, "בציבור החרדי יש מגמה של יותר אנשים שרוצים חינוך חרדי איכותי עם לימוד ליבה. בשנה הבאה יש לנו 10 בתי ספר ששייכים לחרדי הרשמי וגם בתוך הסמינרים ותלמודי התורה יש שאיפה ללמוד לצד לימודי הקודש ללמוד גם לימודי חול ברמה גבוהה והמגמה צומחת משנה לשנה".
"עיריית ירושלים מובילה מגמה של כניסה לבגרות ישראלית במזרח ירושלים", אומר טור-פז ומתייחס להסתה במערכת החינוך הפלסטינית במזרח ירושלים, "בשנה הקרובה יהיו 23 בתי ספר במזרח ירושלים לעומת 2 שהיו לפני 4 שנים שילמדו כולם או חלקם לקראת בגרות ישראלית. זו מגמה שהולכת וצומחת והיא לא קלה לעביר משיטה פלסטינית לישראלית אבל זה אינטרס של כולם. מערכת החינוך במזרח ירושלים היום זה לא רק לבנות כיתות ולטפל בהסתה של ספרי הלימוד אלא זה גם לכתוב מחדש תוכניות איכותיות שמתאימות למגזר הערבי".
טור-פז רואה ייחודיות בתלמידים הירושלמיים, "התלמידים הירושלמיים יש להם חינוך ערכי. יש משהו בירושלים שנותן לתלמידים ראיה ערכית לצד ציונים טובים. אפשר לראות את זה בבתי ספר כמו ליד-ה או אוולינה דה רוטשילד, בתי ספר עם ערכים לצד מצוינות. עוד משהו ייחודי בירושלמיים שהם לא מכירים בהסתגרות והם יוצאים מהמסגרות. לנו בירושלים יש תוכניות חוצות מגזרים. חרדי יושב עם חילוני, דתי יושב עם ערבי נפגשים והחיבורים הולכים וצומחים".
טור-פז אף פעם לא הלך עם הזרם. במהלך תקופת הגירוש מגוש קטיף היה מיוזמי פורום "יום פקודה", פורום קצינים דתיים למאבק בסרבנות ואף בחר לצעוד במצעד הגאווה האחרון שהתקיים בעיר ירושלים. "למרות הביקורת ולמרות שראש העיר ברקת בחר שלא לצעוד, אני מאמין שאיש באמונתו יחיה. כשם שיש אנשים שהצעדה בשבילם זה משהו משמעותי כך יש אנשים בעיר שהצעדה פוגעת בהם וכולם צריכים לחיות יחד".
"אני בחרתי לצעוד בגלל שתלמידה שלי שנרצחה על רקע העובדה שצעדה למרות שלא הייתה חלק מהקהילה הזאת ויחד עם אבא שלה שהוא משרת איתי במילואים החלטתי שיש משמעות לאמירה שלי שאני צועד. יש גם כאן אמירה של 'פרוש את ידך לאחיך' דווקא לאביון ולא רק בלחם אלא למי שרדוף צריך להושיט יד יחד עם זה אני מכיר שלהרבה אנשים המסר הזה קשה ולא פשוט. ראש העיר חיזק את ידיי ומבין את המקום שאני בחרתי לצעוד אך בחר שלא לצעוד. המסר המורכב הזה הוא המסר של ירושלים. זה לצד זה, בחירות אולי שונות אבל מרכבות ויש מקום לכולם".
טור-פז מתייחס לשאלה האם יש מקום להכניס את מצעד הגאווה למערכת החינוך, "מערכת החינוך היא מקום גדול ויש בה הכול. ישבתי עם ארגון 'בת קול' שפועלות במערכת החינוך הדתית ואני יושב גם עם החרדים ועם גני הילדים של ישיבת הר המור,כולם היו ילדיי. אנחנו כאנשי חינוך לא מתעלמים מאף אחד וקשובים לכולם ולא משנה לאיזה מגזר אותו אדם או תלמידים משתייכים".