את המתנה הזאת קיבלתי מהרבנית דנה תירוש בכנס 'בניין שלם' האחרון.
למדנו את הסיפור על אבא חלקיה, בנו של חוני המעגל, שכשהיה העולם נצרך לגשמים ביקש רחמים וירדו גשמים. ובזכות מי היה כל זה? מסופר במדרש שעמדו הוא בזווית זו ואשתו בזווית זו וביקשו רחמים. קדם ועלה הענן מצד אשתו.
משום מה? משום שהאישה מצויה בבית ונותנת פת לעני וקרובה הנאתו... הנגיעה האישית חודרת חדרי בטן וחללי לב, אף לבבות עם מעטה של טרשת. התבונה, הבינה, ההתבוננות - אלו מנוכסות לאישה מיום בריאתה. לדעת בדיוק מה שזור בסאבטקסט, מה הם המאוויים הכמוסים שלא מוצאים ביטוי.
האימהוּת לא מסתכמת במסע ההיריון והלידה, חווייתי ככל שיהיה. היא רק מתחילה כשניתנת לך אפשרות להסתכל מעבר, במבט צלול, לתוך הנשמה המיוחדת שזכית להשכין בתוכך למשך תשעה חדשים, להטות אוזן לצלילים המדויקים לה, גם אם לך הם צורמים, ולהכיל אותה הכלה גמורה. זו לידה! וזה קורה מדי יום ביומו, כשהלב פתוח. והיכולת ללדת תסתיים רק כשנחזיר את נשמותינו ואיתן את הלב האימהי, המיכל הרחמי האולטימטיבי.
ויש נשים שעלולות כנראה לקחת אותי ברצינות, ולרצות אכן לחוות את הלידה שמתרחשת יום יום בבית, גם ברמה הפיזית. כ‑700 זוגות בשנה בוחרים ללדת בבית. ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת אישרה הצעת חוק המאפשרת מתן מענק לידה גם למי שבוחרות לוותר על מנעמי חדרי הלידה. כמובן שהיא מתנה זאת בכך שמיילדת או רופא יחתמו על תצהיר שאישר שהלידה התנהלה לפי ההוראות העדכניות של משרד הבריאות. וטוב שכך.
ללדת בשמחה
ואם כבר מתרחשת לידה, מתברר כי עדיף ללדת בנות. בנים יותר מסוכנים.
עבודה שבוצעה באוסטרליה והתפרסה על פני כשלושים שנה ובה נבחנו יותר מ‑600 אלף תינוקות, מצאה יותר סכרת היריון, יתר לחץ דם הריוני ויותר לידות של פגים בלידות שבהן נולד בן זכר. כנראה שהתפקוד השלייתי משתנה על רצף הכחול-ורוד, כך שלידת תינוק זכר נושאת עמה סיכונים להתפתחות של מחלות מטבוליות, שמשפיעות הן על האם והן על העובר.
ומצד שני - כמה חשובה השמחה.
מחקר חדש שפרסמו חוקרים מאוניברסיטת בוסטון מצא שדיכאון משמעותי אצל האישה מוריד את הסיכוי שיבצבץ היריון ברחמה. גם חוסר שמחה עלול לצבוע את יומו של העובר שייוולד בצבע שישפיע על כל חייו. למשל, אם נולד בדד, בלי יד אם מלטפת. עובר יתום.
חוקרים מתאילנד ערכו מחקר ובו בחנו את ההתפתחות המוטורית של ילדים שגדלו במשפחות רגילות לעומת ילדים יתומים שגדלו במסגרות סוציאליות שונות, במהלך השנה הראשונה לחייהם. נמצא כי יש אכן אצל יתומים איחור באבני הדרך המוטוריות בשנת החיים הראשונה. כך למשל הם מתחילים ללכת כחמישה חודשים מאוחר יותר מאשר ילדים שגדלים במסגרת משפחתית רגילה. האם זו היתמות הביולוגית או הסביבתית, שקשורה לגדילה במוסד שבו חסר הרחם האימהי המכיל שילד אותו יום יום מחדש?
ויש שהאישה חשה דכדוך לאחר הלידה. מחקר תצפיתי שנערך בסורוקה במשך שנתיים על מאתיים נשים בלבד, ניסה לטעון שבציבור החרדי יש יותר דיכאון אחרי לידה מאשר בציבור החילוני, או שהוא פחות מדווח כי החברה מחפה על כך. ההסבר הוא מטלות הבית והעומס המוטל על כתפי הנשים עוטות כיסוי הראש.
לדעתי המחקר הזה לא אמין. יתר על כן, האישה החרדית נמצאת בעמדת יתרון ביחס לרעותה הסרוגה, וזאת עקב מעטפת התמיכה החמימה המובנית שמקבלת היולדת בעיקר מבית אמה, בדמות ארוחות חמות, טיפול בילדים ועוד. האמא-הסבתא החרדית יולדת שוב ושוב את הנכדים שלה, ורואה בזה אידיאל. זה נותן המון כוח. כשעבדתי בבית החלמה בטלזסטון הגיעה למרפאתי יולדת קטנטנה, חיוורת ובוכייה. הדמעות סיפרו לי סיפור הזוי - מתברר שגם הסבתא ילדה בדיוק עכשיו. ולכן אין ליולדת לאן להגיע מבית ההחלמה, ועל כך דמעתה על לחיה...
וכאשר הנכדים בבית והשולחן מתארך, נוצרת בעיה טכנית: איך יגיעו הסלטים והממרחים והמלח ופרוסות החלה לכל יושבי השולחן, בלי להטריח כל הזמן זה את זה? והנה רעיון גאוני עלה בראשו של האיש: אפשר להכין שולחן שחלקו הפנימי הוא למעשה סרט נע, שמסתובב ועוצר כל חצי דקה. כך כל כמה דקות התפאורה של מטעמי השולחן מתחלפת לפני הסועדים וכל אחד יכול לבחור ממה הוא מעוניין לטעום, ולהמשיך בסיבוב. טועמיה חיים זכו.
בזכות כסיסת הציפורניים
כמה אנרגיות אנחנו משקיעות סביב הצרכים האורליים של הפעוט שלנו. כהורים צעירים גמלנו שני ילדים יחדיו מהמוצץ – מבצע משפחתי של אחד פלוס אחד חינם. מה שהוביל את הפעוטה, שנגמלה בטרם עת להחלפת הפרה בחמור - היא מצאה שהאצבע שלה חביבה אפילו יותר מהמוצץ. ומה הועילו חכמים בתקנתם?
והנה, מחקר תצפיתי מצביע על כך שכסיסת ציפורניים ומציצת אצבעות קשורות בעמידות לאלרגיות בעתיד, ואף מורידות את הסיכון לפתח אסטמה בגיל מבוגר יותר. כנראה שהחשיפה הטבעית לחיידקים, שמתרחשת בזמן כסיסת הציפורניים ומציצת האצבע בגיל ינקות, מחשלת מפני אלרגיות עתידיות. אכן, לכל תופעה, תכונה, אירוע, ילד, גם כאלו שנראים לא כל כך חיוביים על פניהם, יש צד שיש בו טוב. רק צריך לפתוח עין טובה ולחפש אותו...
לתגובות: drchana2@gmail.com