לא שוכח את רבי נחמן. 'בזאת'
לא שוכח את רבי נחמן. 'בזאת' בביצוע: עדי רן

'בזאת',

עדי רן

בעידן שבו המוזיקה היהודית הולכת לכיוון מיינסטרימי (לפעמים מדי) - עם חיים שהם תותים, שת"פים עם שלמה ארצי והתקדמות מבורכת באופן כללי - טוב שיש לנו את עדי רן, שיזכיר לנו מאיפה הכול התחיל, בעצם.

גם רן אמנם עבר בעשור האחרון תהליך של מיינסטרימיזציה, והמוזיקה שלו נשמעה הרבה יותר קומוניקטיבית מבעבר, אבל החספוס והאוונגרד עדיין שם. וזה מצוין שיש אותו בסביבה.

השירה היא אותה שירה, איך לומר, חסרת חוקים. הטקסטים לא בורחים מהאמת האישית שלו ("עם של נביאים"), הרוקנרול נמצא בתמונה כל הזמן ("הכול מושגח"), וכמובן שלרבי נחמן יש מקום מרכזי כרגיל ("מומחה לנחמנות, מאומן ברחמנות... קיבל אפילו את הראש של השנה" - מתוך "מומחה לנשמות").

אבל פרט לכך, במוזיקה של עדי רן יש את אותו מרכיב חמקמק שנקרא אמת. רואים לגמרי שהוא הלך עם עצמו ולא דפק חשבון לשום דבר. יש כאן חספוס שברור שלא יעבור את שערי הפלייליסטים. יש כאן טקסטים מאוד לא מתנחמדים. ובכלל, אמירה ברורה מאוד. הדיסק אמנם ממשיך את הקו הפחות אוונגרדי של רן (תהליך שהחל בעיקר באלבום 'התבוננות' משנת 2009), אבל גם כשאומרים על עדי רן שהוא פחות אוונגרד - צריך לקחת את זה בפרופורציות. כי זה לא אומר שהוא הפך לפסקול של דיסני, אלא למשהו שנועד קצת פחות למעריצים בלבד.

רן הוא אמן חשוב, מהבודדים שלא עושים חשבונות פלייליסט לפני שהם משחררים יצירות לאוויר העולם. בשנים האחרונות הוא הפך לאושיית פייסבוק מעניינת, וגם ערוץ היוטיוב הרשמי שלו די עמוס בחומרים ניסיוניים. חבל שאלבומים הוא מוציא בקצב פחות מהיר. אבל מצד שני, כשהוא משחרר - הוא בהחלט יודע איך לעשות את זה מדויק ובעיקר בועט.