לאחר הפסקת צהריים התחדשה אחר הצהריים (ראשון) בבית הדין הצבאי ביפו עדות קצין הביטחון של הישוב היהודי בחברון, סא"ל (מיל') אליהו ליבמן.
בשלב זה עבר השרביט לידיו של התובע הצבאי סא"ל עו"ד נגב ויסמן, אשר החל בחקירה הנגדית של ליבמן, תוך שהוא עושה שימוש במצגת.
ויסמן ניסה לברר עם ליבמן את התנהלותו, "אם שמעת שהמחבל עדיין חי, איך אתה בתור סא"ל במיל' לא אומר לכל חייל לזוז מיידית?".
ליבמן השיב לשאלה, "בסרטון רואים איך אני עובר בין נקודות כדי לחקור את האירוע. יש הבדל אם אני מגיע ויש בשטח רק מפקדים זוטרים לבין מצב שבו מ"פ נוכח באירוע. אם כל אחד ינסה להפריע לו ולהחליט איך לנהל את הזירה תהיה קטסטרופה".
בהמשך ציין ליבמן, "במידה והמחבל זז הוא צריך לחטוף כדור בראש. כשלוחם מזהה סכנה בשטח הוא פועל באופן עצמאי על מנת להסיר את החשש".
בתגובה לשאלותיו של התובע הוסיף ליבמן, "אתה מטיח בי האשמה חמורה אבל אני אענה בכל זאת למרות שלא מגיע לך". ליבמן הוסיף ופנה לתובע בשאלה האם היה פעם באירוע מסוג זה. השופטים פסלו את ההערה.
התובע הצבאי שאל שוב את ליבמן אם לדבריו היה איום, מדוע הוא לא פעל כמצופה מאיש ביטחון. ליבמן הטיח בו בחזרה, "אני מציע לתובע פופקורן וקולה ולצאת מהסרט שהוא חי בו. מדבר אדם שלא היה בשום אירוע ולא היה אחראי לשום חיים של אחרים".
התובע לא ויתר לליבמן והטיח בו בפעם השלישית "איך זה שאתה עם כל הניסיון שלך ולא פעלת". על כך השיב לו ליבמן, "הסתירה היא רק בראש שלך".
התובע מציג בפני ליבמן מסמך שבו המח"ט כותב שאין להזמין חבלן באירועי דקירה. ליבמן השיב "אני לא מכיר את המסמך והרבה פעמים חלקתי על המחט. כנראה שהוא נלחץ מהסרטון".
"היו פעמים שהמח"ט והדרג הבכיר חלקו על הלוחמים, על אנשי מד"א, כוחות הביטחון בשטח ועל החבלנים", הוסיף ליבמן.
ליבמן הוסיף והסביר לתובע, "כשאני אומר שאני חש בסכנה אני לא מרים ידיים עם שלט וצועק. התובע מנסה להטעות את בית המשפט. לפי השאלות שאתה שואל לא היית אף פעם באירוע ואף פעם הדופק שלך לא היה על 200. אולי בחדר כושר. אני לא צועק בקול רם באירוע שיש סכנה, אני חש בסכנה גם בלי לעשות דבר. יש לי ניסיון רב של 25 שנה".
ליבמן נשאל על ידי התובע האם הוא זוכר שיחה בין המ"פ לנאשם מיד לאחר האירוע והשיב כי איננו זוכר דבר כזה. כשנשאל האם הוא זוכר אירוע חריג באותה שיחה השיב פעם נוספת "לא זוכר".
התובע מציג סרטון בו רואים את המחבל מכוסה בשקית. "מדוע לא התרעת?", שאל את ליבמן.
"ראיתי את השקית והנחתי שאנשי מקצוע בדקו ואין חשש", אמר ליבמן והוסיף, "היו הרבה אירועים שאף אחד לא צעק על איום. לא צריך לצעוק ולהגיד את זה. אין צורך לקחת כריזה ולצעוק על איום אלא אם אתה רוצה שיאשפזו אותך".
"אני מזכיר לתובע שאומנם אני קב"ט אבל באותו זמן של הפינוי יש מ"פ בשטח וגם מג"ד ולכן אין צורך שאני אתריע על משהו שמובן מאליו", הוסיף ליבמן.
התובע התריס כנגדו "אולי התשובה היא יותר פשוטה שאתה בכלל לא חשבת על חגורת נפץ לא אתה ולא הסובבים אותך".
ליבמן ציין בדבריו "מאחר והתובע שואל אותי שאלה לא מקצועית שלא היה אף פעם באירוע. אני הייתי בשטח אני הרגשתי שם סכנה. לא יכול להיות שאדם ללא ניסיון ומדבר בלי שום קשר למציאות יגיד לי איך הרגשתי".
התובע המשיך, "השאלה מתייחסת לפינוי של המחבל, למה אתה לא עוצר את זה? אלא אם כן אתה לא חשבת שיש לו מטען".
ליבמן פנה לשופטת "אני חושב שהתובע הוא גנב. כל פעם הוא מנסה לחזור שוב על השאלה מדוע לא התרעתי".
השופטים השיבו כי "זה לא מכובד לדבר כך באולם" והסנגור הוסיף כי "הדברים שאמר העד לא מכובדים".
"התובע מנסה להטעות את בית המשפט", אמר ליבמן, "הוא מנסה לחקור מדוע לא עשיתי אבל לא מה שהרגשתי ומנסה להרשיע לוחם בצה"ל. זה לא יעזור אם התובע יחזור שוב על הדברים. דבריו מקוממים לא הוגנים והוא מטעה את בית המשפט. יש לו אובססיביות להרשיע לוחם שפעל בפיגוע רצחני".
השופט כרמל וואבי פנה לליבמן ואמר, "אתה מבזבז את הזמן זה לא תורם לנאשם שמוחזק במעצר".
התובע חזר על שאלתו, "תענה לי בפעם השלישית האם הפינוי היה מאוד מסוכן? והעובדה השנייה שאתה לא התרעת על הסכנות".
ליבמן השיב, "אכן לא התרעתי מכיוון שהיו שם כוחות צבא ואני לא מחליף אותם. לגבי הטענה השנייה אני חוזר על מה שאמרתי - אין צורך לחזור על שלושת המדרגים באירוע. חבלנים לא בדקו את הבן אדם ולכן יש סיכון לכוחות".
"ידעת שיש מטען?", המשיך התובע לשאול. "הנחתי, לא ידעתי. מחבל שפונה בשטח ולא נבדק על ידי חבלן הוא סכנה", השיב ליבמן.
בתגובה לחילופי הדברים אמר סנגורו של אזריה כי "התובע מטעה את העד במכוון". ליבמן הוסיף "אתה מטעה את הבריות".
אושרה, אמו של החייל, פרצה בבכי וקראה "איפה הצדק?" - ויצאה מהאולם.
הסנגור ביקש מהשופטים להפוך את הדיון לזמן קצר לדיון בדלתיים סגורות כיוון שהעד מעוניין למסור את שמו של מי שציטט את דברי שר הביטחון באוזניו. אלא שהדיון נותר בדלתיים פתוחות - וליבמן גילה שהאיש בסבית שר הביטחון דאז, יעלון, ששוחח עימו היה קובי אלירז.