לא פעם קובעים מומחים כי פערים סוציו אקונומיים בין תלמידים בפריפריה ובמרכז מובילים בהכרח גם לפערים משמעותיים בתוצאות. בתיכון 'דרכא' המתמיד בקרית שמונה נראה שמצליחים להפריך את הקביעה הזו.
בראיון ליומן ערוץ 7 מספר מנהלו החדש של בית הספר, הרב אריאל פריש, על דרכו של בית הספר המונה כ-150 תלמידים להישגים של 95 אחוזי זכאות לבגרות ומאה אחוזי גיוס לצה"ל.
בדבריו מסרב הרב פריש להתייחס לקשיים המורכבים והייחודיים שעליהם מתגבר בית הספר כדוגמת קליטת העליה משורה ארוכה של מדינות בהן מדינות חבר העמים, אתיופיה, הודו ואחרות. לטעמו טבעה של החברה בישראל הוא שילוב בין המגזרים השונים ומאידך אין הוא רואה מקום לשאלה אודות ההתמודדות עם מרפקנות עדתית כזו או אחרת, שכן תופעה שכזו אינה בנמצא בבית ספרו.
הרב פריש קובע כי הגעה להישגים אינה תלויה ברקע הכלכלי של ההורים והדבר אפשרי גם בפריפריה בדיוק כפי שהוא אפשרי באזור המרכז. "זה יותר מאפשרי. זו חובה מוסרית וערכית. כשהקב"ה חילק את היכולות הוא חילק בשווה ולאנשי קרית שמונה יש את כל היכולות והפוטנציאל להצליח", הוא אומר וקובע כי בית ספרו הוא "בית ספר מוביל בכל קנה מידה, קיבלנו את פרס חמ"ד כבית ספר מצטיין לפני שנתיים.
''מוסדות חיצוניים לנו באים ומצדיעים לצוות מורים מאוד מסור שעושה את ההבדל ועוזר לתלמידים להגשים את החזון. כל אחד יכול. כל מי שרוצה השמים הם הגבול".
"הסוד הגדול הוא עידוד המוטיבציה של התלמיד, כי מי שחפץ התורה שבו יכולה להתעלות איתו ועם כל הסביבה שלו ביחד", אומר פריש וכשהוא נשאל אם כל אותן אמירות אודות החובה בהשקעה כלכלית רבה כדי להגיע לתוצאות אינן רלוונטיות, הוא מבהיר כי "הכול חלק מהתמונה הכוללת. למסירות נפש אין תעריף ומחיר. תמרוץ עוזר למורים. לא ניתן לבטל את השת"פ עם מכללת תל חי דבר שמעשיר את התלמידים הנחשפים לאקדמיה, הילדים נחשפים לפרויקט פרחי הוראה של תורה שבעל פה ונחשפים לציבור של ישיבת הסדר מביא לשאיפות תורניות.
''הם מקבלים ליווי כלכלי דרך הרשת וכך הם לא עסוקים במצוקות כלכליות. בנוסף הם מקבלים תגבור שמאפשר פתיחת היקף מגמות. כבית ספר קטן אני לא יכול לפתוח שמונה מגמות אבל בעזרת המשרד, הרשות ורשת 'דרכא' אני פותח שמונה מגמות ותלמידים לומדים ספרות תושבע טכנולוגיה ארץ ישראל ועוד ומאפשרים לכל תלמיד ללמוד במקום שליבו חפץ ולפרוץ קדימה אל המקום של העניין והמוטיבציה שלו".
כאמור, פריש אינו מקבל את הגדרתו של השילוב בין עולים ממדינות שונות כמהמורה שיש לצלוח אותה. "הנושא המגזרי לא צריך להיות בעייתי. אני לא מאמין במירפוק בין מגזרים. אינטגרציה מבטאת את עם ישראל. אין בית הספר התעסקות בעניין המגזרי, בעדה כזו או אחרת. בשנה שעברה קלטנו 15 חבר'ה מבני מנשה שבאו מהודו וקלטנו אותם בשמחה ובאהבה רבה ללא שיח על מרפקנות בין מגזרים.
''קולטים את עולי אתיופיה, אוהבים ומשלבים אותם בכיתות. כך בנויה החברה הישראלית, מהצירוף של השונות. המיוחדות שלנו בעם ישראל היא שיש לכל אחד את הפרצוף המיוחד שלו וההשפעה המיוחדת שלו".
"המתכון מאוד פשוט, לראות את האנשים לשמוע אותם ולמצוא את הנקודות שחזקים בהם ומהחוזקות להצמיח אותם. אין כאן משנה מהפכנית וחידושים. לעשות את העבודה מכל הלב", אומר פריש ומספר כדוגמא על תלמיד שבשנות חטיבת הביניים הציג תוצאות לימודיות מאכזבות ועם זאת התעקש על רצונו להשתלב בהקבצה העליונה.
הדבר אושר לו אך גם בכיתות ט' ו-י' התוצאות לא הגיעו, וכשהתקרב מועד בחינת הבגרות פנה אליו פריש עצמו ואמר שעם כל הרצון לגבות את שאיפתו להיות בהקבצה הגבוהה אין רצון שהדבר יפגע בו בציוני הבגרות שלו. התלמיד ביקש הזדמנות נוספת להוכיח את עצמו וקיבל גם לכך את הגיבוי בגלל אותו רצון עז שביטא. את שנות התיכון הוא סיים בהצטיינות יתרה "רק כי לא סימנו אותו ולא נתנו למספרים לסמא את העיניים. שמענו את המוטיבציה והרצון והלכו איתם".
"בכל פעם שאני פוגש תלמיד כזה יש בזה עוד לקח, שניתן להתקדם עוד צעד וגם השמים הם לא הגבול".