רוני אלשיך הוא מפכ"ל שונה, השוני שלו מתבטא בעיקר ביסודיות בה הוא מתכוון לבנות את המערכת ולהתמודד עם בעיות.
אלשיך לא שייך לעידן הפוליטיקלי קורקט, הססמאות הנבובות שאין מאחריהן דבר, הסקרים המוזמנים המזוייפים והקשר האינטימי מדי עם התקשורת.
אלשיך בא לעבוד, הוא בא לעשות סדר בארגון חשוב מאין כמותו למדינה מתוקנת ודמוקרטית, ארגון שאחראי על מיגור השחיתות והיחיד שבסמכותו להפעיל כח בחברה אזרחית.
אלשיך לא תמים, אל תטעו בחזותו ובטון דיבורו, מדובר באדם פיקח, עתיר ניסיון מבצעי, נחוש ובעל סבלנות רבה אותה רכש בשירות הביטחון הכללי בעשרות שנים של שירות בטחוני מבצעי.
הכאב של בני העדה האתיופית אמיתי, מובן וראוי לטיפול יסודי של ממשלת ישראל.
אולם מה שלצערי לא הובן מדבריו של אלשיך היא העובדה שהוא מציג נתונים ועובדות ממחקרים ואשר בהם הוא מתכוון לטפל, לעזור ולסייע.
העובדה שמדובר בפצע מדמם של קהילה, ברצון של העיתונאים להשיג כותרות צהובות ומוכרות, ובתקשורת עם בטן מלאה כלפי המפכ"ל שקבע כללי משחק חדשים – כל אלה יצרו את הסערה התורנית והמיותרת.
תרדו מאלשיך – סוף סוף יש לנו מנהל יסודי, מקצועי, הגון וישר שפיו וליבו שווים, שהגיע עם תכנית סדורה ומאתגרת, תנו לבנאדם לעבוד ותפסיקו לצלוב אותו בראש חוצות על דברים שלא נאמרו.
אני מאמין לאלשיך ומאמין באלשיך – תנו למפכ"ל לעבוד.