בראיון לערוץ 7 קובעת פרופ' שרה בן דוד, קרימינולוגית קלינית וראש המחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת אריאל, כי דבריו של המפכ"ל רוני אלשיך ראוים להערכה רבה בהיותם חושפים דברים שאחרים ביקשו להסתיר במשך שנים רבות.
"אני רוצה להסיר את הכובע בפני המפכ"ל", פותחת פרופ' בן דוד. "סוף סוף מישהו מעז לדבר על הנתונים הללו אחרי שנים רבות שטיטאו את הדברים מתחת לשטיח"
בן דוד מציינת כי נתונים אלה שעליהם דיבר המפכ"ל הוסתרו מהציבור בשם הפוליטקלי קורקט כשם שלא דובר על ייצוג היתר בבתי הכלא לעולים חדשים מרוסיה וקודם לכן לעולם מארצות המזרח. הצבת הדברים לעין כל מתחייבת על מנת לטפל במציאות ולתקן אותה.
לדבריה גם בעולם האקדמי נבלמו פרסומים אודות הנתונים הללו וכאשר חוקרים ביקשו לבצע מחקרים בנושא הם נענו בכתף קרה של המערכת שטענה כי לא נכון ולא כדאי לפרסם דברים מעין אלו. "קראת מאמרים על זה? כמעט ולא", היא מפנה את תשומת הלב.
"הרי מה המפכ"ל אמר? הוא אמר שישנן עובדות ידועות מחקרית והן נכונות גם בארץ – הייצוג בקרב העבריינות אצל הדור השני של עולים חדשים הוא גבוה יותר משל הוותיקים, והעובדה הזו מהווה נקודת מפגש בין השוטר לאזרח. כאשר השוטר נפגש עם אזרח חשוד מיוצאי אתיופיה הוא בודק אותו יותר. אנחנו מצפים מהשוטר שאם יש מישהו חשוד שהוא יסתכל עליו, אבל המפכ"ל אומר בואו נימנע משיטור יתר. אנחנו מצפים שאם הפרופיל של העבריין על פי הספרות והמחקרים הוא כזה וכזה, השוטר יסתכל על בעלי המאפיינים הללו יותר, אבל המפכ"ל מזהיר משיטור יתר. כשאין חשד סביר ורק כי אדם מתאים לפרופיל המדובר אז תן לו להמשיך בדרכו".
"כל הכבוד לו שהוא מציף דבר ידוע, שהוא אמר אנחנו ערים לתופעה ואני מזהיר את השוטרים משיטור יתר. כל הכבוד לו", אומרת פרופ' בן דוד.
אז מה מביא לכל הסערה הנוכחית? האם מדובר בקושי בהבנת הנקרא של התוקפים, כפי שסבור חבר הכנסת סמוטריץ' או שהסיבה אחרת? פרופ' בן דוד סבורה כי מאחורי המתקפה עומדים שני פרמטרים, האחד הוא רצון של התוקפים שקולם יישמע בכל נושא וכמעט לא משנה מה נאמר אלא שיהגו ויכתבו את שמם באופן נכון, והפרמטר השני הוא אכן קושי בהבנת הנקרא של דברי המפכ"ל.
"סוף סוף מישהו מעז ואומר את הדברים הגלויים", היא שבה ואומרת ולשאלה אם יתכן ודברים עדינים שכאלה ראוי היה להם שייאמרו בפורום מצומצם יותר מאשר כנס עורכי הדין, משיבה בן דוד ומזכירה כי כיום אין בנמצא פורום שאין בו עיתונאים "ואם העיתונאים רוצים לנפח משהו אז הם עושים זאת".
על תופעת ההשתקה בעולם האקדמי של סוגיות שאינן עומדות בתקינות הדיבור הציבורית מספרת פרופ' בן דוד על מספר סוגיות שהאקדמיה ממעטת לדבר עליהן, ובין השאר גם על התופעה המושתקת של נשים המכות את בעליהן. בן דוד מספרת כי לאחר ששלח לפרסום מאמר ובו נכללה שורה העוסקת באלימות נשים כלפי גברים, נדרש החוקר שכתב את המאמר למחוק את השורה הזו ואכן המאמר פורסם ללא אזכור התופעה הקיימת בחברה הישראלית ואינה מדוברת.
בדבריה מציינת פרופ' בן דוד כי על מנת לקיים מחקר נדרש תקציב ועל מנת לקבל את התקציב יש להגיש הצעת מחקר שתמצא חן בעיני הגורמים המתקצבים, ובהמשך גם לפרסם מאמר שתוכנו ימצא חן. מכאן, מסבירה בן דוד, נובע לא מעט מההשתקה האקדמית של סוגיות רגישות בחברה הישראלית.