הוא היה תלמיד חכם עצום, שמסר את נפשו כדי לאסוף את כתבי ופסקי הרמב"ם מכל העולם, שאותם ערך וסידר על הכתב. הוא ידע כי כל כתב יד חדש של הרמב"ם שיימצא יוכל לחולל מהפך בכל עולם התלמוד וההלכה.
באחד הימים נודע לר' שבתי על מציאה מיוחדת ונדירה. לא היה מדובר בכתב יד פעוט ובודד, אלא בקונטרס עתיק ביותר ומיוחד שכתב הרמב"ם, מלא באוצרות גלומים, שיכול לחולל מהפכה בעולם התלמוד. אבל הייתה בעיה אחת: הקונטרס העתיק בן מאות השנים נמצא במוזיאון מיוחד במצרים, ואין לאיש רשות להתקרב אליו או לגעת בו.
ר' שבתי החליט להשיג את כתב היד בכל מחיר. הוא פנה למוזיאון במצרים וביקש לרכוש את הקונטרס הנדיר, אך בעלי המוזיאון סירבו בתוקף באומרם: "מדובר בנכס מצרי עתיק שאינו עומד למכירה".
הוא לא התייאש ובמשך שנים ניסה לדבר עם אנשים רבים בעלי השפעה במצרים שיכולים לעזור לו במשימתו, ואף נתן כספים רבים לאנשים כדי שינסו להשפיע על בעלי המוזיאון, אך הדבר לא עלה בידו.
באחד הימים, כאשר ראה בעל המוזיאון כי הביקוש אחרי הקונטרס העתיק של הרמב"ם, רבם של היהודים, גדול מאוד, החליט להתעשר והודיע כי הוא מסכים למכור את כתב היד הנדיר, אך עלותו של הכתב הגיעה לסכום אגדי, אשר אינו בנמצא אף אצל עשירים וגבירים.
ר' שבתי הפך עולמות כדי לגייס את סכום העתק, שמעולם לא הוציא בעבר בעבור כתב יד של הרמב"ם. לאחר שטרח מאוד הצליח בחסדי שמיים לגייס את כל הסכום הדרוש, ומיד ניגש אל בעל המוזיאון. בשעה טובה ומוצלחת, לאחר שנים של שכנועים והוצאת הון עתק, החיבור העתיק והמיוחד של הרמב"ם בכבודו ובעצמו הגיע לידיו. הספר היה ישן ביותר, בן מאות שנים, הדפים שבו היו חלשים מאוד והכתב עדין ביותר, ועל כן היה צריך לנהוג בו משנה זהירות, כדי שלא ייפגם.
היה זה יום מיוחד ושמח, שכמוהו לא ידע המכון מזה שנים רבות. כספת מיוחדת הוכנה לכתב היד העתיק.
בדרך כלל, כאשר מגיע כתב יד עתיק ונדיר של הרמב"ם למכון, תחילה מצלמים את כל הדפים שבו, כדי שיהיה עותק של הספר. והנה, הגיע ר' שבתי פרנקל למכון, כשבידו עטוף ושמור בהגנה מיוחדת הקונטרס הנדיר של הרמב"ם, ונכנס עמו לחדר מיוחד ושמור שאליו נכנסים רק מעטים בעלי רשות כניסה. ר' שבתי קרא לסגן המכון, שיהא שותף עמו בהתרגשות העצומה בקריאת הקונטרס בפעם הראשונה.
הסגן נכנס אל החדר המיוחד בהתרגשות, כשהוא אוחז בידו ספל קפה גדול שהכין לצורך הזמן שבו ישהו שניהם בחדר. ר' שבתי הניח את הספר ברגש וברעדה על השולחן המיוחד ונגע בעדינות בספר השברירי, בעל הכתב הנדיר שנחלש במשך מאות השנים. הוא הרגיש כי מצא נכס רב חשיבות לעם ישראל.
והנה, בעוד ר' שבתי וסגנו עומדים בהתרגשות ליד הספר, נטתה ידו של הסגן אשר אחזה בספל הקפה, בטעות גמורה, תוך כדי ריכוזו בקריאת הקונטרס, והנוזל השחור הלוהט נשפך הישר אל דפי הקונטרס עתיק היומין...
הקונטרס ספג מכה אנושה, הכתב העדין נמחק כמעט כליל והדפים הרכים נדבקו זה לזה והושחתו. באותו רגע הזדעזע סגן מנהל המכון ולא ידע את נפשו מרוב צער.
ר' שבתי היה המום. הוא עמד לשנייה, ואז יצא מהחדר. מה אפשר לעשות כאשר חיבור כה נדיר ויקר מכל הבחינות, אשר במשך שנים ניסו להשיגו, מושחת בן רגע?! לאחר כמה שניות חזר ר' שבתי אל החדר כשבידו ספל קפה חדש, פנה אל הסגן ואמר לו בחיוך: "כנראה שמשמיים לא רצו שהרמב"ם הזה יגיע לעם ישראל. אינך אשם כלל. קח ושתה את הקפה שרצית..."
בא' בתשרי תשס"א נפטר רבי שבתי פרנקל זצ"ל. לאחר פטירתו, בזמן השבעה, סיפר סגן המכון את המעשה המופלא שחווה בעצמו, שהוא בבחינת נס אנושי. השומעים נדהמו לדעת שגם בימינו יש אנשים שמאמינים שהכול מאת הקדוש ברוך הוא, וכל מה שנעשה בעולמנו קורה בהשגחה מופלאה ומדויקת, ואין להם טרוניה, אפילו אם נפגע והושחת היקר להם מכול.
סופר על ידי הרב דודי ברוורמן
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: odedm@neto.net.il